איפה אתה שליח? / ידידיה מאיר

למחרת ברוקלין מתרוקנת. אחרי כל הסדנאות, השיעורים, ההתוועדויות והאירועים – כולם חוזרים הביתה."מכיר את התחושה שהסלולרי טעון עד הסוף ממש? מאה אחוז? ככה אני מרגיש", אומר לי אחד מהם (המשמש שליח במאוריטניה. או בבריטניה. אולי בכלל במאדים), שנפרד מחבריו, עם מזוודה ביד, עד שיחזרו להיטען שוב בשנה הבאה.לשדה התעופה אני נוסע עם איש עסקים דתי מתל אביב. הוא היה אחד מאורחי הכנס, והוא ממש לא חסיד חב"ד או חסיד בכלל. אולי לכן, בגלל שהסתכל על הכול מהצד, הוא הצליח להגיע לתובנה מהדהדת כל כך: "שמתי לב שכל שיחה שלי פה בכנס התחילה בשתי שאלות. קודם כול שאלתי כל שליח שפגשתי 'איך קוראים לך?'.התשובה היא לרוב 'מנדי', ואז שאלתי: 'ואיפה אתה שליח?', ושמעתי תשובות כמו סיביר, שנגחאי, צפת, נפאל ועוד. ואז חשבתי לעצמי פתאום שאולי כל אחד, כל יהודי באשר הוא יהודי, צריך לשאול את עצמו את שתי השאלות האלה: איך קוראים לי, ואיפה אני שליח. אולי אלה אפילו שאלות שישאלו אותנו אחרי 120, בבית דין של מעלה: איך קוראים לך, ואיפה היית שליח. התשובה לא צריכה להיות 'אני שליח בבית חב"ד בבודפשט'. יש שליח גם בישיבה, בצבא, במשרד עורכי דין, בשוק מחנה יהודה. אבל כל אחד, איפה שהוא נמצא, צריך לדעת לענות לעצמו על השאלה הזאת".
(איפה אתה שליח? / ידידיה מאיר)