אולי לעת הזו הגעתי למלכות?
יועץ התקשורת אחיקם משה-דוד, ברעיון על מגילת אסתר:
"נהוג לחשוב שהשיא של מגילת אסתר, שאותה נקרא מחר בערב, הוא המשפט 'ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר'. מי לא רוצה לשמוח, בפרט אחרי סכנה קיומית שחלפה? אבל המשפט שלי ממגילת אסתר הוא דווקא אחר. הוא מופיע בשיא המשבר, כשמרדכי שואל את אסתר: 'מי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות?'.
בום. פתאום האחריות כולה עוברת אליה. האם המלכה בארמון תציל את כל העם? לכל אדם יש רגע כזה, שאולי עבורו הוא הגיע לכאן.
פקיד שלא בא לו לשמוע את האיש שחופר לו ומבקש עזרה, וצריך כבר לסגור את המשרד, יכול לצאת מעצמו, ועם טיפה הקשבה לסייע ולעזור ולהציל.
המורה שלא מסוגלת לשמוע יותר את התלמידים מתלוננים ורוצה כבר לחזור לילדים הפרטים שלה, יכולה במבט אחד, במשפט אחד, בחיוך אחד, לתת לילד החלש אמונה וביטחון.
והמפקד בצבא יכול גם הוא, עם קצת תשומת לב, להציל חייל מיואש שמאס בהכל.
זה נכון לגבי כולנו. לא סתם הגענו לאן שהגענו. ברגעים רבים בחיים, עלינו להסתכל על המציאות, על המצוקות מסביב, ולשאול: אולי לעת הזו הגעתי למלכות?".
(סיון רהב מאיר/החלק היומי)
"נהוג לחשוב שהשיא של מגילת אסתר, שאותה נקרא מחר בערב, הוא המשפט 'ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר'. מי לא רוצה לשמוח, בפרט אחרי סכנה קיומית שחלפה? אבל המשפט שלי ממגילת אסתר הוא דווקא אחר. הוא מופיע בשיא המשבר, כשמרדכי שואל את אסתר: 'מי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות?'.
בום. פתאום האחריות כולה עוברת אליה. האם המלכה בארמון תציל את כל העם? לכל אדם יש רגע כזה, שאולי עבורו הוא הגיע לכאן.
פקיד שלא בא לו לשמוע את האיש שחופר לו ומבקש עזרה, וצריך כבר לסגור את המשרד, יכול לצאת מעצמו, ועם טיפה הקשבה לסייע ולעזור ולהציל.
המורה שלא מסוגלת לשמוע יותר את התלמידים מתלוננים ורוצה כבר לחזור לילדים הפרטים שלה, יכולה במבט אחד, במשפט אחד, בחיוך אחד, לתת לילד החלש אמונה וביטחון.
והמפקד בצבא יכול גם הוא, עם קצת תשומת לב, להציל חייל מיואש שמאס בהכל.
זה נכון לגבי כולנו. לא סתם הגענו לאן שהגענו. ברגעים רבים בחיים, עלינו להסתכל על המציאות, על המצוקות מסביב, ולשאול: אולי לעת הזו הגעתי למלכות?".
(סיון רהב מאיר/החלק היומי)
תגובות