תרום
צור קשר
פרח לב הזהב
לאם אחת היו שלושה בנים, אהבה האם את בניה, וגם הבנים אהבו אותה אהבה רבה, פעם חלתה האם מחלה קשה קראו הבנים לרופאים לרפא אותה. אך איש לא ידע לרפא את החולה, כי היתה המחלה קשה מאד. היה שם בעיר עוד רופא אחד זקן. קראו הבנים גם לרופא הזקן. בא הרופא,
בדק את החולה ואמר:
יש פרח אדום, ולב-זהב לו. אם תריח ממנו החולה - תרפא
אמר לך למצוא את הפרח הזה?
אמר הבן הבכור - אם אלך אני מי יאכיל את החולה ומי ישקה אותה?
אמר הבן השני - אם אלך אני מי ינקה את הבית?
אמר הבן הקטן ושמו משה- אני אלך למצוא את הפרח.
לקח משה פת לחם ונתת גבינה והלך. הלך משה עד שבא אל יער גדול. תעה ביער ולא מצא את הדרך. ישב ובכה.
קרא אליו עורב -קרע-קרע, מה אתה בוכה,ילד?
ענה לו הילד - אני חולה מאד כא רופא זקן, ברקאן ואיש פרח אדום פרח לב-הזהב, ואם
החולה תריח את ריחו - תרפא, באתי אל היער לבקש את הפרח ותעיתי.
אמר העורב: - גם את הגבינה וגם את הלחם אתן לך, כי אין דבר יקר לי מאמי.
נתן משה את הגבינה ואת הלחם לעורב, והעורב הראה לו את הדרך. הלך משה הלאה עד שבא אל קיר גבוה, ולא יכול לעבור ישב על הארץ ובכה.
באה כבשה ושאלה אותו: - מה אתה בוכה ילד?
ספר משה לכבשה, כי הוא הולל לבקש את הפרח האדום, פרח לב- הזהב, למען אמו החולה, אבל אינו יכול לעבור את הקיר.
אמרה הכבשה: - אם תתן לי את בגדיך, אראה לך פרח בקיר.
אמר משה: - אין דבר יקר לי מאמי - אמר משה - ונתן את הבגדים לכבשה.
הראתה לו את הכבשה פתח בקיר.
הלך משה והלך עד שבא אל נהר גדול. ראה משה, והנה אין גשר על הנהר וסירה אין במים. ישב משה ובכה, כי לא יכול לעבור את הנהר.
באה אווזה ואמרה לו: גע-גע-גע מה אתה בוכה ילד?
אמר לה משה: - הולך אני לחפש את הפרח האדום, פרח לב - הזהב, למען אמי החולה, כי כך ציוה הרופא, אך אין אני יכול לעבור את הנהר.
אמרה לו האווזה: -אם תתן לי את נעליך, אעביר אותך על גבי.
- אין דבר יקר לי מאמי - אמר משה - ונתן את הנעלים לאווזה, ישב על גבה ועבר את הנהר.
אך ירד משה מעל האווזה, מצא את הפרח האדום. קטף משה את הםרח ורץ מהר אל ביתו. רץ משה בין הרים ועמקים, עבר בין אבנים וקוצים, ובא הביתה ערום ויחף, פצוע ורעב.
נתן משה לאמו את הפרח. הריחה האם את ריחו וקמה מן המיטה בריאה וזריזה. ראתה האם, כי משה רעב ועייף, האכילה אותו והשכיבה במיטה. נרדם משה, והאם ישבה על ידו ונשקה לו חרש חרש. נשקה האם על כל פצע שהיה בגופו, ומיד נרפאו הפצעים זה אחר זה. התעורר משה, והנה אין עוד פצעים בגופו. התפחא משה מאד ולא ידע מי עשה את הפלא הזה.
