תרום
צור קשר
בשבטים רבים מופיעה התופעה הזו.. אולי אפילו לא מצדיקה את המילה "חרם", אבל נידוי חברתי, התעלמות, דחייה חברתית, ועוד, יכולים דווקא להתאים למצבים האלה.
יש לנו אחריות מאוד גדולה כמדריכים דווקא במסגרת תנועת הנוער, שזו מסגרת יותר קלילה, מקבלת ומאפשרת, לחזק את המודעות והגבולות בנושא הזה, וליידע את החניכים למה הם גורמים, ומה קורה להם מתחת לעיניים.
- שימו לב לתכנים שתואמים טת הגיל של החניכים שלכם, שלא תהיה טראומה\ חוסר השפעה, תבררו את התכנים.
לגילאים גדולים למשל, אפשר ממש להביא גם סיפור אמיתי של חרם שבסוף הוביל לתוצאות הרסניות וכואבות, לגילאים קטנים אפשר להביא דוגמאות קלות יותר.
מתחילים -
מחלקים את החניכים לקבוצות, של עד חמישה משתתפים.
לכל קבוצה נותנים רשימת משימות :
(הצעה)
תביאו שני זוגות עגילים ביד
תביאו שלושה שעונים
תביאו שני זוגות נעליים חלוצות
תמציאו מורל\ שיר\ ריקוד קצר לשבט.
(כמובן שאפשר להוסיף עוד
בזמן הזה, ממליצה ממש להסתכל על החניכים, לראות את העבודה בקבוצות, להתייחס לחניכים שיושבים בצד, ולראות את הדינמיקה בין המשתתפים בקבוצות.
עוברים למשחק הבא.
אומרים לחניך אחד לצאת החוצה.
מציבים מיכל\ כוס\ קערה במרכז, ומכניסים לתוכה משהו- אבנים\ אוכל\ מים, וכו'.
אומרים לחניכים, שכשהחניך חוזר, ישאלו את כולם כמה ניתן להכניס לתוך המיכל, וכולם צריכים לענות כפול ממה שבאמת הכנסנו למיכל. (אם הכנסנו 10 אבנים, כולם צריכים להגיד בסביבות ה20).
החניך חוזר, ועושים סבב כמה כל אחד חושב שיש במיכל.
לבסוף, שואלים את החניך שיצא, וסביר להניח שהוא יגיד כמות קרובה למה שכל השאר אמרו.
מחלקים את החניכים לקבוצות, ומחלקים להם קטעי סיפור קצרים, עם שאלות לדיון ביניהם. ניתן להחליף בין הקבוצות. (נספח)
חוזרים למעגל הגדול ומשתפים במסקנות.
מדגישים לחניכים כמה חשוב ללכת בכיוון הנכון לנו, לא לזרום עם כל דבר שאומרים לנו, ולבחור בטוב ובישר תמיד.
כמובן, ניתן להרחיב עם סיפורים אישיים ולשתף בתוצאות ובהשלכות של מעשים כאלה.
בהצלחה ממש (:
