חנוכה

בס"ד
אור היהודים בעולם – פעולה לחנוכה
לפני הרבה שנים, הייתה מלחמה בין שתי מדינות. הגיע חג החנוכה ויצא צו האוסר על הדלקת אורות ברשות הרבים באחת המדינות. כל היהודים תושבי אותה המדינה הדליקו את החנוכייה בתוך הבית. באחת העיירות זקן אחד הדליק את החנוכייה ליד החלון. חיילים שהבחינו באור תפסו אותו וביקשו להוציא אותו להורג לעיני כל יהודי העיירה לפתע הגיע המפקד, ואמר: "בזכות האור של היהודי הזה לא איבדתי את דרכי בלילה וחיי ניצלו. אל תהרגו אותו!" פנה המפקד אל היהודי ואמר לו: "אתה לא ידעת שהייתי במצוקה. אמור לי, מדוע הפרת את הצו והדלקת נרות?" השיב הזקן: במלחמה קשה לפני שנים רבות בין ישראל לאימפריה היוונית הייתה ידנו על העליונה. לאות שמחה על הניצחון אנו מדליקים את הנרות בכל שנה ושנה. המפקד, שלמד בבית-ספר לפיקוד צבאי את תולדות המלחמות אימץ את זיכרונו אך לא הצליח לזכור מלחמה בין ישראל ליוון. "אמור לי" – פנה אל היהודי – "מתי נערך קרב זה?" "לפני יותר מאלפיים שנה", ענה היהודי. קם המפקד וקרא בקול: "וכי נשמע עוד כדבר הזה שאדם ישמח על מאורע שאירע לאבותיו לפני אלפיים שנה? עם שבניו מסוגלים לשמוח בניצחון אבותיהם כאילו להם עצמם אירע הדבר – עם הנצח הוא, וכל העולם כולו לא יוכל לו!"
מסר:
חבר'ה, אנחנו לקראת חנוכה, החג בו נצחנו את היוונים הארורים. נס חנוכה קרה לפני בערך 2000 שנה, תחשבו על זה, תמיד גובר על כולם, ואיך הוא עושה את זה? באמצעות האור שיש לו, מה שמאפיין אותנו זה האור העצום שלנו, ככל שנוסיף אור, נוסיף טוב לעולם. לא רק במלחמות עם עמים, אפילו בתוך תוכינו בארץ ישראל, להוסיף אור, לעשות עוד איזה מעשה טוב, לשבת ללמוד קצת תורה עם אבא בשבת, וזה מה שמאפיין אותנו, מספיק מעט אור כדי לדכא את החושך.

משחק
צריך: ממתק שניתן לחלק ביחידות (טופי/חמצוצים וכד')
מטרה: לראות אם כולם יכולים להתאחד לאור איתן ולגרש את החושך
אופן המשחק: כדי שכולם יקבלו חתיכה אחת מהממתק, כשהמדריך אומר 3,2,1 כולם צריכים להרים 2 ידיים, אם כולם הרימו 2 ידיים, ואחד הרים יד אחת, רק הוא מקבל, אם כולם הרימו שתי ידיים חוץ מיותר מאחד שהרימו יד אחת, אף אחד לא מקבל.