תרום
צור קשר
רעיון המערך: כל דבר שאנו עושים בעולם מונע מתוך צורך שלנו לעשותו- לפעול. לכן לפני שמתחילים לדבר על כל מיני רעיונות ואידיאלים חשוב שנראה להם שהם צרכים וכולים לפעול.
רעיון הפעולה: בחיים כשאנחנו פועלים אנחנו יכולים לעשות ולפעול הרבה אבל תמיד יש לנו גבול מסויים ולא נוכל להגיע עד הסוף. לפעמים יהיה מישהו שיוכל להשלים אותנו.
משחק: א) כולם (רק החניכים) עומדים אחד ליד השני ומחזיקים ידיים. לחניך שבסוף אומרים להחזיק בדבר מסויים ולחניך שבהתחלה אומרים להגיע לדבר אחר. בהתחלה נותנים מקומות קלים אבל לאט לאט מעלים את המרחק והקושי עד שהם לא מצליחים. בסוף כשהם ממש לא מצליחים אפשר לעזור להם ולהצטרף גם.
ב) אומרים להם שהם צריכים לבנות פרמידה מכוסות ונותנים להם כוסות שלא יספיקו לגמרי. לאחר שהפרמידה כמעט מושלמת נותנים להם את שאר הכוסות.
הרעיון של שני המשחקים האלו זה להראות להם שגם כשאנחנו מתאמצים ופועלים לא תמיד אנחנו מצליחים ופעמים לא תמיד נגיע עד הסוף. אולם יש פעמים שמישהו אחר יגיע ויעזור לנו וישלים אותנו.
סיפור: א) היו היה פעם איש, קראו לו משה. משה הוציא את עם ישראל ממצרים, קרע את הים הנהיג את עם ישראל במדבר ועשה עוד שלל ניסים. אך יום אחד לאחר מות מרים, לעם לא היה מים. ה' מצווה את משה לדבר אל הסלע אבל הוא מכה אותו. בתגובה לכך נגזר על משה שלא יכנס לארץ. בסוף ימיו משה עולה להר נבו ורואה את הארץ בידיעה שלשם הוא לא יגיע. משה שפעל במשך יותר מארבעים שנה למען עם ישראל ולמען הגעתו לארץ ישראל לא יכול להשלים את המשימה.
ב) כשעם ישראל היו בארץ יום אחד הקהיל אותם שמואל הנביא למצפה. פלישתים שמעו על כך והחליטו לצאת למלחמה נגד ישראל. העם מפחד אך שמואל מחזק אותם והם יוצאים למלחמה ומנצחים. אולם באמצע שמואל לוקח אבן ואור " עד הנה עזרנו ה'" כי אחרי האבן הזאת העם כבר לא יכל לנצח את פלישתים.
סיכום: נניח על הרצפה את הציטוט ממסכת אבות (נספח) ונסכם: לא תמיד אנחנו יכולים לסיים את מה שאנחנו עושים ולא תמיד צריך. אך אין זה אומר שאנחנו לא צירים לפעול. להפך! חובה עליינו עדיין לפעול. כמו עם משה שגם לאחר שידע שהוא לא יכנס לארץ הוא המשיך להנהיג את העם, וכמו עם שמואל שאומנם לא ניצח לגמרי את פלישתים אך נתן להם מכה קשה, ככה גם אנחנו חייבים להמשיך לפעול. גם במשחקים למרות שראיתם שזה לא מצליח וזה חסר סיכוי עדיין המשכתם לנסות. חייבם לפעול תמיד גם אם לא נגיע לסוף.
