הכרה בפנימיות של האדם

"מי שאין נפשו משוטטת במרחבים, מי שאינו דורש את אור האמת והטוב בכל לבבו,
איננו סובל הריסות רוחניות, אבל אין לו גם כן בנינים עצמיים.
הוא חוסה בצלם של הבניינים הטבעיים, כמו השפנים שהסלעים הם מחסה להם.
אבל האדם, מי שנשמת אדם בקרבו נשמתו לא תוכל לחסות כי אם בבניינים שהוא בונה בעמלו הרוחני,
שאיננו פוסק תמיד עבודתו הזריזה."

[הרב קוק זצ"ל]