אז מה צריך: קונים לכל חניך את הפופקורן של המקרוגל. מדפיסים או כותבים את הצ'ופר ששלחתי (ובנוסף אני שלחתי קישור למטה לאחד בנפרד לבנות באולפנא). ואז מדביקים את הצ'ופר על הפופקורן. הצ'ופר: מה אני עושה ביום הראשון שלי _______? פותח ת'ארון, לוקח את התיק החדש שקניתי️ ומכניס לתוכו בכל מכל כל. מה❓❓ מחברות ועפרונות מחקים, קלסרים, דבקים,עטים וטושים כי בכל זאת משעמם.️ בקבוק מים+ 2 ארוחות️ בוקרצהריים באנו להנות הכל תלוי במצברוח שלך עכשיוו. ורק דבר אחד חסר פופקורן לשרוף במיקרוגל של השכבה
הצ'ופר הוא טלפון קטן של ילדים(הפלסטיק עם הנוזל) קושרים אותו לפתק ושהחוט יהיה סבוך מאוד, אבל לא מדי, שהחניכים יוכלו לנתק את זה אחר כך ולכתוב על הפתק: "שבט ***** שומרים על קשר!" ולכתוב את המספר של המדריך (מתאים לפעולת פתיחה)
צ'ופר לתעודות
לוח חופש מעוצב. מוזמנים להשתמש שימו לב שאתם לא מוחקים דברים של אנשים אחרים:) ... harebutton
בס''ד רעוינות נוספים לצ'ופרים לל"ג בעומר: 1. לו"ז לערב+ איחול "שיהיה לנו ערב מדליק!" אפשר להדביק גפרור לצ'ופר, זה יוצא חמוד ממש. 2 קומיקס של סיפור בר כוכבא 3 שבט ----- שרופים על עצמנו! 4 צ'ופר לסוף הערב: איך היה? אש/מדליק! 5 מילות השיר "מסביב למדורה יושבים כולנו" (של דודו פישר), כאשר כל שורה היא הגדרה אחרת (בכורות /בני זקונים /לובשים קפוצ'ון וכו') וכל פעם מי שעונה על ההגדרה שר את אותה שורה. בהצלחה רבה ול''ג שמח!!
הנה זה בא!!!!!! חג המדורות!!! אספתי במיוחד בשבילכם רשימה קטנה של צופרים לכבוד המדורה הסניפית/השבטית... והמיוחד שבהם---הם ממש זולים!!! אז---הנה הם: *להביא קיסמים עם פתק "הבאנו לכם קיסמים כי בגפרורים אסור לשחק" *קיסם עם המרשמלואים הקטנטנים האלה... אפשר לקנות רק חבילה אחת וזה די והותר!!! *להביא נוצה ופתק "דש מהתרנגולת שבדיוק אכלתם" *להביא צופר פשוט-דף בצורת להבה עם הכיתוב "באנו חושך לגרש" *מדבקת כוכב/כוכב מדף עם הכיתוב "היום יש יותר מכוכב אחד" (בר כוכבא)
לפעמים קצת חסרים צו'פרים אין מה לעשות אבל כדי שיהיה קצת צו'פרים לנושאים חשובים אני מעלה. והיום ההבנה שכל אחד יכול לראות סיטואציה בצורה שונה לחלוטין. בצו'פר יש שני אנשים שרואים את המספר שש ושףתשע מונחים על הרצפה ואי אפשר לדעת מאיזה צד צריך להסתכל. אני אישית ממליצה להכין את בצו'פר בעצמכם. זה ציור קל של איש פשוט. אבל הנה הקובץ.
מתכון לשוקופלת. מתאים בתור צופר ואפשר להביא במשלוח מנות עם ערכה להכנת שוקופלת ועוגיות
" קדושת השבת, מלבד קדושת עצמה, היא ממשיכה את כוחה גם לתוך ימי החול, שיתרוממו גם הם מפני זכרון השבת, ונמצא הלב נעוץ תמיד בקדושה.." (הרב קוק) שנזכה לחוות מקדושת השבת, שתשפיע ותחזק אותנו גם בימות החול.
מה צריך? - מסטיק ארוך - דף לבן - עט - בריסטול צהוב -דבק -מספריים איך מכינים? עוטפים את המסטיק בנייר לבן (חשוב להשאיר מקום לכתוב) וכותבים עליו משפט (לדוגמה :" צריך שכל איש ידע ויבין.." של הרב קוק, הקטע המלא מצורף) גוזרים טיפה מהבריסטול הצהוב ומדביקים למעלה, בתור שלהבת.קטע- צריך שכל איש ידע ויבין, שבתוך תוכו דולק נר, ואין נרו שלו כנר חברו, ואין איש שאין לו נר. וצריך שכל איש ידע ויבין, שעליו לעמול ולגלות את אור הנר ברבים, ולהדליקו לאבוקה גדולה ולהאיר את העולם כולו.- הרב קוק
מה אני עושה כשאני יוצא לדרך חדשה? פותח ת'ארון, לוקח תיק גדול ומכניס לתוכו בכל מכל כל. מה? סידור כמובן, אבל החל מכאן אין לי רשימה. תלוי בזמן אם אני שמח אכניס לי שירים כשאני מהורהר אמלא בספרים בקיץ בקבוקי מים, בטוח בחורף מעילי גשם ורוח עיפרון או חליל או כובע שובב הכל תלוי במצברוח של עכשיו אבל על מה בחיים לא אוותר? הקשיבו, חברים, זה חשוב ביותר! להיות מוקף באנשים שאני אוהב שתמיד יהיו פה להושיט יד ולב ללוות במסע ולעזור לי לגדול כי אם יש לי אותם- אעבור את הכל!! נסיכה שלי!! פה בשבילך. תמיד. בכל שעה. לכל
קונים קולה ומנטוס (לא מנטה!זה יתפוצץ!) ואז רושמים- החיבור ביננו הוא כמו מנטוס וקולה-יוצא פצצה!סומכים עליכם שיהיה אדיר ! @טל הרא"ה יקיר עוד צ'ופרים לחודש ארגון צ'ופרים נוספים לחודש ארגון
צופרים לטיול.
1. להכין מדפי סול פאץ' עליו כתוב ..... {את שם הקן \ הקבוצה} גאה {ציור של לב}. 2. להכין מקל עבה {אפשר למצוא בחנות יצירה, דומה למקל ארטיק, רק עבה יותר}, ולכתוב עליו "המחנה קשה? זה מקל". 3. להכין חוברת קטנה של "המדריך למטייל" עם משפטים למוטיבציה, משפטים מצחיקים או משירים. 4. מיץ אומץ {ויטמינציק}. 5. פת שחרית - להכין שתייה חמה: קפה, תה, שוקו + עוגיות לבוקר. 6. שקית קטנה ומתוקה עם שוקולדים וסוכריות. 7. להביא נחש גומי ואז לרשום בפתק - שלא יבוא לכם נחש בלילה לשק"ש. 8. להביא
לתיבה, אמנם, לאף אחד לא התחשק להכנס, אבל - בחוץ קר ורטוב ואין ברירה, צריך להדחס! "אין לך מקום, את סתם שמנה" אמר הפיל לתרנגולת. "תהיה בשקט", אמרה, "אתה, גורם למפולת!" הנמלה המסכנה משום מה לא הפסיקה לצרוח שעליה דורכים וזה די לא נוח.. ואז, במשך הזמן, הם החלו לחשוב שאולי להתחשב אחד בשני - יהיה יותר כדאי. החתול והעכבר יצטרכו לשמור את המרדפים לשעות בהן השכנים לא ישנים, והג'ירף, כשלטייל הולך יוודא שאת התולעת הוא לא מועך.. ואז, כשכל אחד ויתר וקצת מעצמו הקריב, הם גילו שאפשר לחיות
"אתה מדריך גם בטיול,שאין מסביב חניכים ואפשר לקפוץ ואפשר לחתוך שבילים לא מסומנים אתה מדריך גם עם החברה במסיבות חבריא ב' כשבא לך לעשות שטויות כדאי קצת להתלבט אתה מדריך בכל תפילה גם בלי עיניים בוחנות למרות שיש עם מי לדבר ועם מי לספר חוויות אתה מדריך בכל פעולה גם אם אתה לא מעביר (הרי אתה מאוד לא אוהב שמפריעים לבן אדם להסביר) אתה מדריך גם ברכב כשאתה לבד על הכביש ואפשר "לדלג" על תמרור בלי שאף אחד ירגיש אתה מדריך כשיש מי שרואה ומי שמקשיב אתה מדריך גם שיאין נפש חיה מסביב אתה מדריך בכל מקום.בבית
אני 1, 1 לבד, ארוך ורזה, למעלה חד. קו ישר, וזה הכל! תראו את 10- הוא כזה גדול! * 1 יקר, 1 מקסים, 10,100,1000- יש להם רק אפסים! אתה יחיד - חופשי לפעול! פינו לך את השער - תבקיע גול! אתה ראשון, לפני כולם! אתה פה. הם שם. אתה לא לבד, זה אנחנו הבודדים! בלעדייך, הראש, אנחנו אבודים! הרי מאיפה נדע מהיכן להתחיל? וכמו שסבתא אומרת - "מה משנה הגיל?" קודם אתה- אחרי זה השאר. אתה יכול לשנות את המחר! תקשיב לי אחי, אני 8 מסכן. חלול, לא יציב, כפליים שמן! 9 מפה, 7 משם- אני סתם מספר, מעוך בין כולם. אבל אתה 1
"יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שתתן לי את הכוח והיכולת להוביל ולקדם, גם את עצמי וגם את הסובבים אותי. יהי רצון שתעזור לי לרצות כל הזמן לעשות שינוי" (רנה שנרב הי"ד)
ראיתי הרבה צרפתים לאומניים, אבל כשאני אומר ׳פריז׳- אין להם דמעות בעיניים. ראיתי הרבה הולנדים לאומניים, אבל כשאני אומר ׳אמסטרדם׳ – אין להם דמעות בעיניים. ראיתי הרבה אמריקאים לאומניים, אבל כשאני אומר ׳וושינגטון׳ -אין להם דמעות בעיניים. אך כשאני ׳ירושלים עיר הקודש׳ – געוולד! יש דמעות. ולא דמעות של עצב, אלא דמעות של עומק. כשאני אומר: ׳ירושלים עיר הקודש׳, גאוולד, זה עמוק! ~הרב קרליבך
כמה חבל שאני לא יודע כמה עצוב שאין לי לאן או למה להתגעגע באמת, הרבה פעמים אני חושב, הרבה אני חושב שבגלל שאני לא יודע מה זאת ירושלים הבנויה זה פחות כואב. בלב, בפנים עמוק עמוק עמוק אני יודע שבתקופה הזאת עוד נגיע רחוק אני מרגיש שזה יהיה שונה, שזה יהיה חדש אם באמת, כמו שאומרים, יהיה פה בית מקדש. אפילו דיברתי עם חבר שלי על זה אתמול בצהריים שאני לא כל כך מבין כל מה שאומרים על ירושלים אני יכול לדמיין שזה יהיה מצב טוב יותר יותר סבלנות, יותר שלום, כאילו, משהו ממשי אחר אני חושב שבטח יותר נרגיש את ה' שנמצא
"וידע זאת כל האדם: אני עם כוחותיי ותכונותיי פרצוף פניי וסגולות נפשי יחידי בעולם בין כל החיים עכשיו- אין אף אחד כמוני ועד סוף הדורות לא יהיה כמוני! ואם כך, בוודאי הקב"ה שלחני לעולם בשליחות מיוחדת שאף אחד אינו יכול למלא רק אני בחד פעמיותי" (הרב וולבה)
"יש אומרים של’שנה הבאה בירושלים הבנויה’ יש יותר עומק כשאתה בגולה. גם אני, בלילות הארוכים של בית הסוהר, בליל פסח שאלתי את עצמי: נו, וכשאגיע לירושלים, מה הלאה? איזה משמעות תהיה למילות ההגדה שם, בארץ ישראל? והנה אני בירושלים ועדיין אומר באותה כוונה שבלב ובאותה עוצמה של תקווה ותפילה: “לשנה הבאה בירושלים הבנויה”. כי ירושלים הבנויה, בית המקדש, זה הסנהדרין, זה חיים יהודיים מלאים. דווקא כאן, מאז עליתי, אני רואה ומודע יותר לחסרונות ולעיכובים שבחיינו. דווקא כאן אני מבין יותר את התוכן הרוחני, לא הפיזי,
"אלול, זמן של התחדשות, זמן של תקווה, הפנים נשואות אל עבר שנה חדשה העומדת בפתח והלב רוחש תפילה לשנה טובה ומתוקה. תקוות וצפיות מתנערות לרבצן ומסירות מעליהן את אבק הייאוש והאכזבה, ושוב מתעורר האומץ לומר ש"אולי הפעם", "אולי כאן תמומש משאלת הלב...." (הרב י. שפירא)
נסעתי על כביש החוף בשעת לילה מאוחרת. מרחוק ראיתי רכב עומד תקוע בצד הכביש. במרחק קצר ראיתי שני אנשים עומדים בצד, אחד מרים את ידו לטרמפ. היתה לי שברירית שניה להחליט, והמשכתי לנסוע. שתי שניות אחר כך כבר החלטתי, אבל כבר היה מאוחר מדי. אי אפשר לעשות רוורס בדרך מהירה. חשבתי לעצמי: איזה מעשה לא טוב עשיתי, שאני עובר כך על פני אנשים התקועים באמצע הלילה ולא עוזר להם. אבל החרטה לא עזרה לי. את הנעשה אין להשיב. כבר הייתי רחוק מדי מהם. ואז חשבתי לעצמי איזה לקח יש ממקרה זה, שקרה דווקא בחודש אלול. בנוהג שבעולם,
מביאים חצי חמצוץ, וכותבים: "עברתן כבר חצי, חצי מכובד, יפה ועמוס. עברתן מבחנים עבודות כיף וטיולים. חצי חמצוץ לכבוד סיום מחצית, את החצי השני נקבל במחצית הבאה, בעזרת ה כשהקורונה כבר נגמרה" קרדיט ותודה לאיילת דוד ואפי :)