תרום
צור קשר
הפעולה היתה בעקבות גל פיגועים, אפשר לשנות את החלק הזה של הפעולה לדברים שיהיו בע"ה יותר רלוונטיים ומשמחים אקטואליים
- כל חניך יקבל 2 פתקים בצבעים שונים, כשצבע אחד יוגדר כ'טוב' והשני כ'לא טוב'. נאמר כל פעם נושא אחר שקשור למדינה והתנהלותה, כל חניך יצטרך להרים את הפתק שלדעתו תואם להתנהלות המדינה בנושא זה.
דוגמא לנושאים: מערכת החינוך, בטחון, עזרה לזקוקים, אהבה בין אדם לחברו, אחדות, איכות הסביבה, ערכיות, קשר לארץ, מצב כלכלי של האזרחים, ספורט, קבלת השונה, רפואה
- פיזרנו ראשי כתבות מפיגועים שהיו בתקופה של הפעולה. סבב תחושות. אפשר לעשות במקום זה בהקשר ליום הזכרון ולפזר תמונות וסיפורי חיים של חיילים שנפלו במערכות ישראל.
- נניח דף במרכז המעגל, עליו כתוב המשפט של טרומפלדור "טוב למות בעד ארצנו". מסכימים?
- נחלק את הקטע של בן גוריון "לא למות באנו הנה". נסכם את הדיון ונאמר שלא באנו לארץ כדי למות, אבל כשיש צורך אז החיילים/ נפגעי פעולות האיבה מסרו את נפשם עבור החיים פה. אנחנו לא רוצים עכשיו למות בשביל המדינה, אבל זה שמוכנים למות עבורה מעיד על השייכות שלנו אליה ועל החשיבות שלה עבורנו. אנחנו רוצים בחיים שלנו לא למות בשביל המדינה אלא לחיות עבורה. אנחנו יכולים להמשיך את מסירות הנפש של החיילים בחיים שלנו על ידי שאנחנו ניטיב למדינה ולעם. -נספח 1-
- קטע הרב יוני לביא, קטע מסירות נפש אלירז פרץ הי"ד. (מצורף כקובץ)
לחשוב מה אנחנו צריכים לעשות עבור המדינה ולא רק האם מה שקורה בה משביע את רצוננו.
-סיפור הגיבוש לסיירת הרב הלל מרצבך. (מצורף כקובץ)
לא לוותר, לא להתייאש. יש לנו אידיאל גדול, לא להפסיק להילחם עליו. לחיות בארץ, להוסיף קדושה וטוב. מסירות נפש- זה לחיות ביום יום למען זה!
-אפשר לסיים בהתנדבות / לחלק משהו לחיילים
-נספח 1
"לא למות באנו הנה. לא טוב למות. טוב לחיות. צמאון החיים, אהבה לחיים הביאה לכאן את הצעיר הגִדם מפטרבורג. אהבת חיים גדולה הביאה אותו לארץ הזאת. ואם הוא אמר - והוא אמר את זה ברגע שאדם מביע את האמת העמוקה ביותר, כי הוא אמר את זאת לפני מותו - ״טוב למות בעד ארצנו״, הוא אמר זאת מתוך אהבת החיים. מפני שכדאי לחיות. אבל החיים שאהב היו חיים של בני-חורין. חיים של יהודי גאה שלא יעשו בו מה שעושים עם רבבות יהודים עכשיו בתופת הנאצית. אפשר לחיות חיים שכדאי לחיות, רק אם יודעים למות, למות בגבורה... לא נהיה ראויים לחיים אלה וחיינו לא יהיו חיים, אם כל צעיר וצעירה בתוכנו לא ידעו גם הם, כשיש הצורך, למות. ואנו נקראים להתכונן ולא למות - לחיות אבל גם להילחם". (בן גוריון)
