תרום
צור קשר
"עיר שעושה כל ישראל חברים"
משחקים משחק שדומה לדגל, עם קצת שינויים.
מחלקים את השבט ל2 קבוצות.קבוצה א' השומרים קבוצה ב' הכובשים.מגדירים את השטח של קבוצה א', בשטח הזה קבוצה ב' יכולה להיתפס.כשחניך נתפס הוא עומד במקום עד שחבר מהקבוצה יתן לח כיף- כמו בדגלמגדירים שהשטח שקבוצה ב' צריכים לכבוש נמצא באמצע השטח של קבוצה א', על השטח הזה קבוצה א' צריכים להגן מפני קבוצה ב', שצריכים להיכנס אליו.עד כאן מקווה שמובן.כאן יש עוד טוויסט. את הקבוצה הכובשת מחלקים לזוגות. לצורך העניין- קבוצה ב'1 ב'2 וב'3. במשחק הראשון- כל זוג צריך שרק הוא יכבוש את השטח הפנימי, ולא הזוגות האחרות. החניכים יראו שזה לא אפשרי לכבוש אם כולם מפולגיםבמשחק השני- כל קבוצה ב' מנסה לכבוש את השטח. החניכים יראו שעכשיו כשהם ביחד הם מצליחים לכבוש.עכשיו עושים החלפות וקבוצה ב' היא השומרת וקבוצה א' היא הכובשת.
*מספרים לחניכים שמאז שעם ישראל הגיע לארץ, הוא ניסה לכבוש את ירושלים פעמיים. פעם אחת לפני (ותוך כדי) קום המדינה, ופעם אחת אחרי.
בפעם הראשונה העם היה מפוצל ומפולג. האצל והפלמח, ששניהם ניסו לכבוש את ירושלים באותו הזמן, לא רצו בשום פנים ואופן לשתף פעולה בשביל לכבוש את העיר.
בפעם השניה בה ניסו לכבוש את ירושלים כבר הייתה מדינה יהודית עם צבא מאוחד. בפעם הזו כבר הצלחנו, אפילו בקלות.
נקרא קטע שכתב הרב צבי נריה זצ''ל, יומיים אחרי שחרור העיר העתיקה בשנת תשכ''ז:מדוע לא נתן הקב"ה את ירושלים בידינו במלחמת השחרור, בתש"ח, ובמה זכינו שחזרה ירושלים אלינו עתה? באורח פלא, כלל לא בדרך הטבע, היא נשמטה מידינו אז, ושוב באורח פלא, מעבר להגיון, היא ניתנה לנו עכשיו! התשובה לכך רמוזה לנו בדברי חכמינו בתלמוד הירושלמי (בבא קמא פ"ז, הלכה ז'): "ירושלים הבנויה, כעיר שחוברה לה יחדיו" - עיר שמחברת ישראל זה לזה. במלחמת השחרור פרץ הפלמ"ח דרך שער ציון, ואילו חיילי האצ"ל עמדו לפרוץ דרך שער שכם. מפולגים ומפורדים היינו. אילו הצלחנו אז, היו "שניים אוחזין" בירושלים, וכל אחד היה אומר "כולה שלי". ירושלים היתה הופכת למקור של פירוד, לסיבה של מריבה ומדון. רק עתה, כשנכנסנו כולנו דרך שער אחד - שער האריות - כשכולנו מאוחדים, כשצבאנו הלוחם הוא צבא אחד, כשמאחורינו עומדים בלב אחד כל אחינו שבתפוצות הגולה, רק עתה זכינו למאורע הגדול: "המחזיר שכינתו לציון" החזיר לנו את ירושלים... ככל שנמשיך להיות מאוחדים ומלוכדים, תהיה ירושלים כולה שלנו...".
(מתוך "מועדי הראי"ה", עמ' תפ-תפא)
נסביר לחניכים שירושלים היא ''עיר שעושה כל ישראל חברים''. בירושלים אסור שתיהיה יריבות בינינו לבין עצמנו.את ירושלים משיגים רק באחדות, ורק אם ניהיה בתוכה גם באחדות.
