שמחה

[הלל ו]

מטרת הפעולה:
החניכים יבינו כי שמחה אינה תלויה בגורמים חיצוניים אלא בדרך ההסתכלות שלנו, וירצו לסגל התבוננות עמוקה ומלאת שמחה על המציאות, מתוך הבנה שהכל לטובה!

1. נפתח בסבב עם החניכים- כל חניך מספר משהו משמח שהיה לו השבוע
2. נעביר בין החניכים כל פעם חפץ אחר, כל חניך צריך למצוא שימוש אחר לאותו החפץ. לדוגמא- טישו, מקל של מטאטא...
3. נקרא עם החניכים את הקטע מתוך הספר 'פאולינה'
נדון עם החניכים- האם באמת צורת ההסתכלות שלנו על הדברים משנה את המציאות? האם צורת ההסתכלות שלנו משמעותית? מה ההשפעה שלה במציאות? האם זה שקר לשמוח במציאות חלקית?
3. נבחר כל פעם שני חניכים, נגדיר להם סיטואציה שאותה הם משחקים, כל פעם סיטואציה אחרת. בהתחלה הם מדברים שיחה זורמת, ואחרי כמה משפטים- אנחנו מביאים תוך כדי זה פתק לכל אחד מהם עם מילה שהוא צריך לשבץ במשפט הבא שהוא אומר. כך השיחה משולבת כל פעם במילה שדחפנו לחניך לומר, והוא צריך לקשר אותה למהלך השיחה בצורה כמה שיותר טבעית.. דוגמאות לסיטואציות: 2 אחים שננעלו מחוץ לבית באמצע הלילה, זקנות בתור לרופא וכו..
4. נשחק מירוץ שליחים. בפעם הראשונה כרגיל, בפעם השניה- אחת הקבוצות יכולה לעמוד רק על רגל אחת.
נשאל את החניכים בקבוצה שעמדה על רגל אחת- מה הם הרגישו בהתחלה? האם הם רואים משהו טוב מזה שהיתה להם משימה קשה ומאתגרת יותר?
נסביר שהרבה פעמים אנחנו חווים כל מיני קשיים במציאות, ועומדים בפנינו אתגרים ומשימות שלא היינו רוצים. אבל, אם נעמיק בדברים האלו עצמם נוכל למצוא שהם מביאים לנו המון טוב! לדוגמא במשחק- זה שהיה צריך לעמוד על רגל אחת/ לקשר מילים תקועות- הוסיף המון עניין וכיף! כך בכל דבר שיש לנו- אנחנו יכולים לבחור להתמקד בדברים הטובים ומתוך כך לשמוח!
5. נשחק עם החניכים 'שיפ בוינג'
נסביר שלכל פעולה ואמירה קטנה שלנו יש השלכות רבות על דרך התנהלות הדברים מעכשיו והלאה. כך כשאנו בוחרים להתבונן על הצמיאות בצורה משמחת ועמוקה- המציאות עצמה כמו משתנה.

נספח מתוך הספר פאולינה
https://www.wzo.org.il/files/Hinuch/puri/poliana.pdf