תרום
צור קשר
התנועה בארץ 3.docx- ערוך יפה בוורד
- (41.37 KiB) הורד 274 פעמים
תרצ"ה – תשמ"ה (1935-1985)
בוגרי עזרא עולים ארצה
כאמור, בקיץ תרצ"ג (1933) רבים מבוגרי "עזרא" בגרמניה החלו לעלות ארצה, מי כחלוץ ומי יחד עם משפחתו ברישיון עליה (סרטיפיקט).
מבין החלוצים העזראים מתארגנות קבוצות המייסדות את הקבוצים הראשונים של פועלי אגודת ישראל בארץ. "חפץ חיים" ברחובות ואח"כ בגדרה ו"קבוץ נוער אגודתי" בכפר סבא, שהתאחדו מאוחר יותר בשנת תש"ד ועלו יחד להתיישבות. אחרים מוצאים את דרכם לקבוצים הדתיים של הפועל המזרחי ומהווים בהם חלק נכבד.
העזראים שעלו יחד עם הוריהם ארצה, ועזרו למשפחה להתפרנס בישוב העירוני ובמושבות, ראו שמצב הנוער הדתי בערים הוא בכי רע ומפאת החוסר במסגרת חינוכית תנועתית אחרת רבים מבני הנוער החרדי נמשכים לתנועות הנוער החילוניות (תנועת 'בני עקיבא' היתה אז רכה בשנים ולא פעלה בקרב ציבור זה). חברים אלה הגיעו להכרה שגם כאן בארץ ישראל הכרחי ליצור לנוער החרדי מסגרת כדוגמת ארגון "עזרא" בגרמניה, אשר ייתן לנוער חינוך יהודי-מקורי ויעמיק את החינוך לשמירת מצוות – בעיקר במסגרת מתאימה מחוץ לכותלי הבית ובית הספר.
יסוד הסניפים הראשונים
בקיץ תרצ"ו (1936) נוסדו סניפי ארגון "עזרא" הראשונים בארץ – בפתח תקווה ותל אביב. בשבת קודש פרשת חיי שרה תרצ"ז (1937) נוסד סניף ירושלים ובי"ג כסליו תרצ"ט (1939) התחילה הפעולה בחיפה.
תחילה היה קשר רופף בין הסניפים החדשים וכל סניף עשה כמיטב יכולתו, אך חסרה עבודה משותפת בין הסניפים השונים. הכינוס ארצי ראשון נערך בחודש מנחם אב תרצ"ז בירושלים – 18 שנה אחרי יסוד הארגון בגרמניה.
בכנוס הארצי השני שהתקיים בבית וגן בחנוכה תרצ"ט נבחרה ההנהלה ארצית הראשונה. בין תפקידיה היו ריכוז התנועה, חיזוק הקשר בין הסניפים וייסוד מחלקת הדרכה להוצאת חומר הדרכה ותוכניות. חבריה היו: יוסף שנברג (ירושלים), אהרון הוידא(פתח תקווה), הרב קלמן כהנא (קבוץ כפר סבא), שושנה ובנברג(חיפה) וגדולה מאיר שטראוס (חפץ חיים).
בשנת תש"ח (1948) הוחלט על הצטרפות "עזרא" לתנועת פועלי אגודת ישראל.
חברי ההנהלה הארצית הכירו בכך ש"מדריך" אין פירושו לקחת קבוצת ילדים ולספר להם סיפורים, אלא הדרכת החניכים והכוונתם למטרות התנועה – ולכן סידרה וקיימה מדי שנה בשנה סמינריוני הדרכה בהם השתתפו החברים בשכבות הבוגרות של התנועה. הסמינריון הראשון התקיים בגת רימון בסוכות תש"ב (1942).
קרן הלימוד
כמו הקרן המקורית בגרמניה, מטרת קרן הלימוד הייתה לאפשר על ידי עזרה כספית את הלימוד בישיבה ולקיים שעורים בלימודי קודש לחברים העובדים. קרן זאת הופעלה על ידי חברים בהתנדבות, אספה כספים והרחיבה את פעולתה במשך השנים. הקרן קיבלה על עצמה בשנים מאוחרות יותר לעזור להכשרה מקצועית של חברים שלמדו בישיבות ולהכשרת החברות, בעיקר כמורות. לשכת קרן הלימוד הוציאה חומרי לימוד וחוברות על מצוות התלויות בארץ, וערכה כינוסים לימודיים.
מקורות ההכנסה באו מתרומות חודשיות מחברים ואוהדים, הגרלות ספרים ומגביות מיוחדות. בשנת תשי"ח (1958) הוחלט להקפיא את קרן הלימוד מאחר שהתנאים בישיבות השתנו עד כדי כך שלא הייתה הצדקה ואפשרות להמשך פעולות קרן הלימוד.
התנועה בהתפתחות
הכינוס הארצי השלישי בפתח תקווה: מנחם אב תרצ"ט (1939), מניח את קווי היסוד של התנועה בארץ. באותה שנה פורסם הספר הלבן על ידי שלטונות המנדט, ספר שכלל מכלול חוקים וגזרות למניעת עלייה והתיישבות באזורים נרחבים. היישוב מתארגן להפגנת מחאה, ותנועת "עזרא" מופיעה ומשתתפת בצורה מאורגנת בין הארגונים השונים בישוב.
מאז כינוס זה התקיימו מדי כמה שנים ועידות ארציות בהשתתפות נציגים נבחרים מכל הסניפים. הועידה מחליטה בכל השאלות החשובות של התנועה, ובין ועידה לועידה מהווה המועצה המרכזית את המוסד העליון של התנועה.
בכדי לגבש יותר את הפעולה הארצית החלו לקיים מחנות קיץ מידי שנה בשנה. מחנה הקיץ הראשון התקיים בפתח תקווה בשנת תרצ"ח (1938) ובו נפגשו חברי חבריא ב מכל סניפי הארץ וחיו בחיי מחנה יחד במשך שבועיים. לחברי חבריא ג' הקימו מחנות עבודה בהם יוצאים החברים לעבודה חקלאית באחד הקבוצים של התנועה, כדי לטעום טעם חיי חקלאות בקבוץ ולקבל מושג ודוגמה לקראת יציאה להגשמה. מחנה העבודה הראשון התקיים בחפץ חיים (גדרה) תרצ"ט.
חברי הסניפים מחבריא ג' ומעלה היו מתכנסים פעם-פעמיים בשנה גם לצורך 'מחנה לימוד' משותף, בו לומדים ימים מספר באחד הישיבות הגדולות סוגיה בגמרא שלה התכוננו בסניפים. הכינוס הלימודי הראשון התקיים בישיבת פוניבז' באב תשי"ד (1954).
בשנות מלחמת העולם השנייה ת"ש – תש"ה (1940-1945) מתארגנים חברי התנועה לדאגה וקליטת פליטי השואה המגיעים ארצה בדרכים שונות, מי כבודדים ומי בקבוצות כגון ילדי טהרן. חברי התנועה נרתמים לאוסף כספים ובגדים ועוזרים בקליטתם במוסדות דתיים-לאומיים כגון בית ספר חורב (ירושלים), קיבוץ חפץ חיים ועוד. מספר מדריכים עוזבים את עבודתם המקצועית ומתמסרים לחינוכם של ילדים אלו במוסדות שונות של עליית הנוער.
ההגשמה- החלוציות
השפעה רבה על ארגון "עזרא" בארץ היה לאותם חברים אשר עלו כחלוצים, והקימו את שני הקבוצים הראשונים, ובהשפעתם בכנוס הארצי בשנת ת"ש (בגדרה) הוחלט על הקמת מחנה הכשרה "אחיעזר". שבעה חברים עוזבים את מקצועם בעיר ועוברים בי"ז טבת תש"א למחנה אהלים קטן בנתניה, שם הם עבדו בכל מיני עבודות חקלאיות כפועלי המושבות בסביבה. את שני החדרים היחידים אשר ברשותם ייעדו לבית כנסת, חדר אוכל ומטבח , ואילו את הדיור הם קובעים באהלים.
בתמוז תש"א עברו 15 חברים לגת-רימון שליד פתח תקווה ומתחילים בהקמת משק חקלאי קטן – בנטיעת כרם, גידול עופות, גן ירק ועוד. חלק מן החברה עובדים במשק העצמאי והשאר יוצאים לעבודות חוץ, אך החברים הנותרים בסניפים העירוניים אינם מצטרפים לחלוצים ומחוסר אנשים וקשיים כספיים נאלצים החברים לעזוב את המקום. חלק מהעוזבים חוזר וחלק מצטרף לקבוץ חפץ חיים.
במשך השנים יצאו עוד חברים רבים להגשמה והצטרפו כבודדים לקבוץ חפץ חיים או לאחד ממשקי הקבוץ הדתי.
עם תום מלחמת העולם השנייה, מתארגן בחפץ חיים גרעין חדש ויחד עם עולים חדשים שזה מקרוב באו אשר עברו את ימי המלחמה באירופה מייסדים את קיבוץ "יסודות" (כיום משק שיתופי).
בשלהי שנת תש"ו יוצא עוד גרעין של חברי "עזרא" מכל הארץ להכשרה בחפץ חיים. גם גרעין זה מתקשר לקבוצות עולים חדשים ובמשותף מקימים קבוץ נוסף השלישי בין קיבוצי פועלי אגודת ישראל אשר נהפכת במשך הזמן לתנועת האם, והגוף המיישב של בוגרי "עזרא".
המשק החדש – "נתיבה" נוסד בעצם ימי מלחמת השחרור, ובחורף תש"ח (לפני הכרזת המדינה) יוצאים החברה לכפר סבא למחנה הכשרה, אך בעקבות בעיות חברתיות וכספיות מתפרקת החברה כעבור שש שנים. בינתיים נוצר קיבוץ נוסף בשרשרת יישובי "עזרא" – "שלהבת" (שעלבים) רוב חברי הגרעין העזראי שהקים את נתיבה בצרוף מספר חברים חדשים מקים בחשוון תש"י בבית אריזה של פרדס נטוש בהרצלייה קבוץ חדש הנקרא תחילה – "שלהבת". אחרי חודשים מספר של עבודת חוץ במושבות השרון, מתגייסים הבנים עם עוד חברים המצטרפים מהסניפים השונים למחזור הראשון, ופותחים בזה דף חדש בצורת יצירת גרעיני "עזרא". הבנות עוברות בינתיים לחפץ חיים והבנים מצטרפים אחרי חודשי האימונים.
תקופת "עליה ב'" ויסוד המדינה
תפקיד נכבד וחשוב נפל בגורל הישוב העבירי בארץ ישראל עם תום מלחמת העולם השנייה הרת השואה והאסון הכבד שנפל על עמינו באירופה וצפון אפריקה: הצלת האודים ושארית הפליטה, עידודם, הדרכתם, הקמת סניפים מחדש באירופה השדודה והעלתם ארצה.
שליחים רבים יצאו לאירופה וראו בכך במרץ לארגון "עליה ב'".
עוד במשך כל השנים מאז עלייתם ארצה של העזראים הראשונים, הצטרפו בוגרי התנועה ל"הגנה" ובימי המאבק הגדול לעלייתם ארצה של שרידי השואה הצטרפו חברי "עזרא לחבר השליחים של "עליה ב'" ואף יצאו בשליחויות סודיות (בלתי לגליות) לאירופה וקפריסין.
מאז שנסתיימה מלחמת העולם ה-2 אייר תש"ה, נכנס הישוב העברי בארץ למתח רב וגדול. תחילה המאבק המר לעליית שארית הפליטה, המלחמה שניהלו ארגוני המחתרת בכובש הזר – הבריטים.
ואחרי זאת מלחמת השחרור, בוגרי "עזרא" שהיו כולם מגויסים בהגנה, יצאו עם הראשונים לשמירת הישוב ולהשיב מלחמה שערה. גם בין הנופלים בהגנת העם והמולדת לא נפקדו עזראים אשר מסרו את נפשם. ה"יד.
הארגון בשנים הראשונות של המדינה
מאז קום המדינה חל שינוי רב במבנה החברתי בארץ ובמסגרות החינוכיות השונות. תמורות אלה נתנו את ביטוין גם בתנועות הנוער וכמובן גם בתנועת הנוער "עזרא". משך זמן הלימודים גדל ושתים עשרה שנות לימודים הם דבר מובן ורבים מוסיפים עוד עליהם לאחר מכן, בנוסף לחובת הבנים בשרות צבאי.
כבר צוין לעיל שהתנועה ראתה כמגמה חינוכית ויעד לבוגרים את הקבוץ וכך הצטרפה לתנועות הנוער החלוציות בהקמת החיל המיועד "הנחל". חיל זה הוקם במיוחד על מנת לאפשר לחניכי תנועות הנוער חברי גרעינים התיישבותיים, לצאת למשימה חלוצית, עוד בעת השירות הצבאי יחד עם זה בכדי לאפשר המשכיות החינוך בחלוצי במסגרת תנועות הנוער מאפשר הנח"ל לעשרה אחוז מחברי הגרעין לצאת לעבודה בסניפים –קומונרים (שליחים).
עם התרחבות התנועה, גידול הסניפים בעיירות פיתוח, ועבודה רבה במזכירות הארצית לרכז ולאגן את הפעילות הענפה, נהפכה חלק מהעבודה שהייתה עד קום המדינה אך ורק בהתנדבות ואחרי שעות העבודה או הלימוד, למשרה מלאה, דבר שחייב תקציב יותר גדול. בשנת תש"ח הצטרפה תנועת "עזרא", כארגון נוער, לתנועת פועלי אגודת ישראל והוקם משרד קבוע למזכירות ההנהלה הארצית בתל אביב וחלק מחברי המזכירות עבדו במשרה מלאה או חלקית, כן נתווספו "הקומונרים" לעבודה ריכוזית בסניפים.
פעילות הארגון הפכה לרבגונית מאד: מפעלי קיץ כגון מחנות עבודה, סמינריונים לחברי חבריה ג', מחנות קיץ וגורים, ימי הדרכה וכנסי מדריכים, הוצאת חומרי הדרכה ושיעורי דינים, ארגון טיולים ומסעות ארציים וכמובן עבודה שוטפת הכוללת בין היתר חודשי ושבתות ארגון.
