תרום
צור קשר
לפני הפעולה מכינים ציור (אני בחרתי בסמיילי) ומחלקים אותו ל-4, כך שכל רבע ציור נמצא על דף 4A. אח"כ עושים פאזל של 6 חלקים מכל אחד מהדפים, ושמים ב4 שקיות נפרדות.
מהלך הפעולה:
· מחלקים את הקבוצה ל4, ומסבירים שהם עומדים לקבל רצף של 6 משימות, ובסוף כל משימה הם יקבלו חלק מהפאזל שלהם, ואת המשימה הבאה. (אסור להם להסתכל על
חלקי הפאזל עד שיקבלו את כל החלקים). הקבוצה שתשלים את הפאזל ראשונה תנצח. נותנים
לחניכם משימות שדורשות שיתןף פעולה, כמו למצוא שם לקבוצה, לעשות פירמידה, או לעשות
מוראל בקול. בכל פעם שקבוצה מסיימת את המשימה שקיבלה- היא מקבלת חלק מהפאזל ואת
המשימה הבאה. קבוצה שסיימה את כל 6 המשימות יכולה להרכיב את הפאזל. ברגע שהם
יסיימו להרכיב את רבע הציור שלהם- הם יבואו להגיד שניצחו, אבל המדריך אומר להם:
"עוד לא סיימתם את הפאזל". בשלב כלשהו הם יבינו, וילכו לעזור לקבוצות
האחרות לגמור את הפאזלים שלהם, כך שהם יוכלו להרכיב מכל הפאזלים את הציור השלם.
· מדברים עם החניכים על פרשת שקלים, ועל העובדה שכל אחד הביא חצי שקל ולא שקל, שנועדה בין השאר להדגיש לנו
שאנחנו לא מושלמים, אלא אם כן אנחנו ביחד. (אם זאת לא פרשת שקלים, או שהקבוצה לא דתייה אפשר במקום לשלב
את הסיפור על האבא שנתן לבניו לשבור חבילת זרדים...) מסבירים להם שכל אחד צריך לתת
את החלק הקטן שלו כדי ליצור את הקבוצה המושלמת. מדברים על כך שאוספים את השקלים
בר"ח אדר כדי "להקדים שקלינו לשקלי המן", כדי להראות שאנחנו
מאוחדים כתשובה ל"ישנו עם אחד מפוזר ומפורד", על העניין של האחדות
בפורים, משלוחי מנות וכו´...
סיפור האבא והמקלות
בעיר רחוקה חיה משפחה אב,אם ולהם שישה ילדים. כאשר האב הרגיש כי שעתו הגיעה ועליו להחזיר את נשמתו לבורא. קרא לכל ילדיו שיבואו אליו וסיפר להם כי הוא מרגיש ששעתו הגיעה וברצונו להיפרד מהם ע"י כך שימשיל להם משל ויתן להם דוגמה שתשמש אותם בחייהם לאחר מותו.
ובאמרו זאת להם הוא ביקש מהם שכל אחד מהם יצא בחוץ ויחפש מקל באורך של מטר בערך ויביאו אליו,הלכו הילדים וכל אחד מהם חיפש ומצא מקל כפי שהאב ציווה אותם וחזרו אליו כל אחד ומקלו בידו. כעת האב ציווה אותם שכל אחד ייקח את המקל שהביא וישבור אותו ע"י כך שיתפוס אותו משתי הקצוות ועם הברך ישבור אותו באמצעותו,הילדים שהיו חסונים וחזקים צחקו וכל אחד לקח את מקלו ו...הופ שבר אותו לשניים. הסתכלו הילדים על אביהם והראו לו את מקלותיהם ששברו ללא כל קושי,האב חייך ואמר להם עכשיו אני רוצה כי תצאו שוב בחוץ ותביאו שוב כל אחד מקל כמו זה שהבאתם בפעם הראשונה.
שוב יצאו הילדים מחוץ לבית וכל אחד מהם חיפש והביא איתו מקל כמו המקל הקודם. כעת האב אמר להם: קחו את כל המקלות קשרו אותם יחד בחבל. וכך עשו הילדים כל אחד הניח את מקלו ליד מקל אחיו וקשרו אותם לצרור אחד. האב שראה את צרור המקלות הקשור, אמר להם: עכשיו תנסו לשבור את כל צרור המקלות הקשורים יחד. ניסה הגדול וניסו האחרים כל אחד בתורו. אף אחד לא הצליח לשבור את חבילת המקלות הקשורה יחד. הסתכלו הילדים על האב ואמרו לו כי אין בשום אופן ופנים לשבור את החבילה הקשורה יחד.
אז אמר להם האב: כך גם בחיים אם כל אחד מכם יהיה לבד וידאג לעצמו, כל אחד שיבוא מבחוץ יוכל לשבור אותו ולהכניעו. אך אם כולכם תלכו יחדיו אחד למען הכל וכולם למען אחד, אף אחד לא יוכל לשבור אותכם או להכניעכם כמו שלא הצלחתם לשבור את חבילת המקלות הקשורה יחדיו!
הילדים הבינו את המסר שבמשל ומאותו היום כולם פעלו יחדיו ואחד עזר לשני ושמר עליו ואף אחד לא יכל להכניעם או לנצח אותם בכל תחומי החיים שלהם. והאב נפטר שמח ומאושר כי ילדיו קבלו עצתו והדרכתו.
בהצלחה
