פעולה ליום האחדות-אייל יפרח.

העמוד האחרון ביומן של אייל יפרח,נכתב מעט לפני החטיפה:
בס"ד ובהשתדלות
יום חמישי, י"ד סיוון תשע"ד     חברון 16:07
צהריים טובים,
"משמעות". זו המילה.
כיצד אדם יכול לחיות את חייו כאשר כל כולו עסוק רק בלשרוד. בין אם זה לשרוד על החיים כשמצד שני יש מוות, ובין אם זה 'לשרוד' במובן של רדיפה כל הזמן אחרי עצמך, לחפש את עצמך מאחורי מסיבות, תרבות, הנאה, מקומות שבהם תמצא רק את ההופעה הבזויה שיכולה להיות לך.

ההופעה שבה אדם קושר את עצמו לכלוב של זהב! כיצד אדם יכול להרשות לעצמו לחיות ללא שום מטרה שהיא קצת יותר נעלה מהמטרה של הקוף? או של הפיל והאריה? הרי האדם הוא 'נזר הבריאה'. הוא 'שולט בעולם', כביכול כך זה נראה ממבט ראשוני על כל כוחות הטבע. הוא ממציא דברים, משכלל,מנצל את הטבע לטובתו.
לא ראינו חיה שהצליחה להשתמש במשאבי הטבע כדי לזרז ענני גשם בשעת צורך. האדם הוא הבריאה המופלאה בעולם. אם כן, קיומו בעולם מחייב אותו לעשות דברים שונים בתכלית ומהות מהשימפנזה ומהאריה. הם, כל מטרתם היא לקיים את הטבע, את שרשרת המזון. לאכול – כדי לשרוד, ולהזדווג – כדי להמשיך את הקיום. הם לא עסוקים ב"להפוך את העולם למקום טוב יותר"!
אם כן, מהי תכלית האדם בעולמו? מהי חובת האדם בעולמו? וגם לאחר שאדם עבר מדרגה זו, כיצד ידע שמה שהוא עושה באמת ממלא את שליחותו? כיצד ידע אם מימש את הפוטנציאל שבו [מהכוח אל הפועל]?
מהי התכלית? וכיצד יגיע האדם למקום שהוא מקיים אותה? כל זה מתקשר גם כן לשאלת הבחירה. כיצד אדם 'בוחר'? שני ממדים יש בכך: 1. רגש. 2. שכל.
עוד קצת קשה לי להסביר בדיוק [את] ההגדרה מהם כל אחד מהמושגים, אך את מקומם אני מעט מבין. ה'רגש' נעול עמוק בתוכנו. לא בכל מקום אנשים פותחים את הלב, את הרגש, אך ה'שכל' לעומתו חייב לעבוד 24/7. לולא השכל האדם אינו שונה מן הבהמה. "מותר האדם מן הבהמה – השכל".
הרגש ננער מעמקי הגוף רק כשהשכל, האדם, נותן לו את האישור לכך. ה'אהבה" בתחילה אדם מנתח את העומד מולו, וברגע שהוא מרגיש בנוח, מרגיש אמון [בשל] הוא פותח את הלב, את הרגש. אפשר לומר שהשכל הוא המפתח של המנעול של הרגש.
מדוע צריך מפתח? כי ה'רגש' הוא דבר מסוכן. רגש = גשר. מקום צר שממנו אפשר ליפול. ה'גשר' צריך להיות מדויק ואם הוא לא בנוי במדויק וישנן סטיות בבנייה. במטרה – אתה תיפול ותאבד מהר.
ולכן יש לבנות את קומת ה'שכל' לפני שה'רגש' נכנס לעבודה. ומה זה השכל. מותר האדם מן הבהמה. שוני התכלית של האדם מן הבהמה, חובת האדם בעולמו! אדם צריך להשתמש בשכל בעולם כדי לתקן. כדי להרוס. לשם מה ניתן השכל? לטוב ולרע?     חברון 16:25
==


ראשית: שימו דגש עצם העומק ועוד במיוחד על עצם זה שאייל כתב את זה ממש לפני החטיפה.
על עצם זה שהוא מדבר עמוקות על עצם הקיום והמשמעות שלנו בעולם,ועל עצם החיבור של הטקסט הזה לחטיפה שאירעה לאחר מכן:
האם יכול להיות ששם,קרוב לשעת המוות,בעוד שאותו מחבל ארור משך את ההדק,הוא מצא תשובה? האם יש לשאלה הזאת תשובה בכלל?
==
מומלץ לפתוח דיון בנושא.
מומלץ בנוסף לומר פרק תהילים לעילוי נשמת שלושת החטופים:אייל יפרח,גלעד שאער,ונפתלי פרנקל.https://goo.gl/dF7ENJ