תרום
צור קשר
1. נחלק לכל חניך דף לבן.
נבקש מהם לעקוב אחרי ההוראות שניתן להם ולצייר לפיהם, ולמעשה ניתן להם שלב אחרי שלב הוראות לציור בית (ציירו ריבוע בתחתית הדף, עליו ציירות משולש וכו..)
לאחר מכן נאמר לחניכים לצייר בית בצידו השני של הדף (בלי הוראות מפורטות)
אחרי כל סבב ציור נבקש מהחניכים להציג את הציורים שלהם. נשים לב שבפעם השניה כל חניך צייר בית אחר והוסיף מעצמו רעיונות כמו למשל וילונות/ שמים/ גינה וכו..
נקודה שעולה מזה- יש לנו אפשרות לעשות מעבר ל'מה שצריך', ליזום, להיות בראש גדול, וזה משהו שטבעי לנו ומשמח אותנו ותורם גם לכולם.
2. נעשה רצף זמזומים ביחד: חניך ראשון מתחיל לזמזם עד שנגמר לו האוויר, וישר כשהוא מפסיק מתחיל לזמזם הבא אחריו עד שנגמר לו האוויר וכן הלאה כל החניכים, נבדוק כמה זמן אנחנו עושים את זה.
גם פה אנחנו יכולים להפסיק הרי ברגע זה מתחיל להיות קשה לנו, ובכל זאת כולם משתדלים לעשות את ההכי טוב שלהם, גם כשזה דורש מהם!
3. נחלק לחניכים את הקטעים המצורפים בדף:
- 'אני שוכב לי על הגב': נפתח דיון על הקטע. נשאל אותם איזה חופש יותר משמעותי- חופש של מנוחה כל הזמן או חופש שפועלים בו?
- קטע יוני נתניהו הי"ד: נפתח דיון. נגיע למסקנות הנוגעות לנו בעקבות הקטעים- ליצור, לעשות הכי טוב, לנצל את הזמן, לעשות דברים עם משמעות.
- קטע 'סתם יוסי': נפתח דיון. נשאל איך יכול להיות שהוא פעל אבל עדיין זה סתם? נדבר על 'איך' עושים דברים.
4. נבחר כל פעם 2-3 חניכים שיציגו את סיפור כיפה אדומה, כל פעם בדרך אחרת לפי ההוראות שניתן להם: דרמה, ערסים, אופרה וכו..
5. נדבר בקצרה על מצוות הצדקה כדוגמא לחשיבות הצורה שבה עושים את הדברים. (לאותו מעשה של נתינת צדקה יכולות להיות דרגות שונות של מעלה, וחלקן תלויות באופי הנצינה- האם נתן בסבר פנים יפות למשל..)
6. נקרא את הקטע האחרון בדף יחד עם החניכים 'כשאתה עושה משהו'
7. נסכם: חשוב מאוד בכל דבר שאנחנו עושים לעשות אותו עד הסוף! להביא את עצמנו, כל כולנו. לא לעשות דברים סתם. להיות מחוברים לסיבה שבגללה אנחנו עושים את הדברים ולעשות אותם מתוך תחושת משמעות ובצורה גדולה ומשמעותית כמה שיכולים! וכמו שראינו בהתחלה- זה לא דבר רחוק מאיתנו, זה טבוע בנו ממש! צריך רק לבחור בזה, לשים לב, להשתדל:)
