שלום בין אחים

משחק 1:
מעמידים את החניכים בשורה ונותנים סיטואציות. מי שמסכים מתקדם צעד אחד.
הסיטואציות:
הייתי שמח/ה אילו היו לי יותר אחים
אני אוהב/ת את האחים שלי
אני לפעמים רב/ה עם האחים שלי
האחים שלי ואני שונים זה מזה
יש לי ולאחים שלי הרבה במשותף
אני ואחיי מסתדרים רוב הזמן
כיף לי בחברת האחים שלי
אני מרגיש/ה בתחרות עם האחים שלי
אני שונה מהאחים שלי
הוויכוחים שלי עם האחים שלי בדרך כלל מסתיימים בוויתור שלי
אני מקשיב/ה לאחים שלי
אני משקיע/ה באחים שלי
אני מרגיש/ה משמעותי/ת לאחים שלי

משחק 2:
נותנים כרטיסיות לחניכים ומבקשים מהם שיגידו מה היה הקשר בין האחים (טוב / לא, רבו / אהבו זה את זה).
השמות + תשובות:
קין והבל (קנאה, רצח, חוסר תקשורת)
עשיו ויעקב (שונות גדולה, יריבות, סוף טוב, לקיחת הברכה, פער תרבותי)
רחל ולאה (ויתור, תחרותיות, אהובה, שנואה)
יוסף ואחיו (נטישה, קנאה, בסוף התנצלו בפניו, יוסף ניסה “ללמד אותם לקח” וגרם להם לפחד, מחילה)
אפרים ומנשה (החליפו ביניהם את הברכות ובכל זאת נשארו בקשרים טובים, מנשה הבכור לא נתן לדבר חיצוני [קנאה] להרוס את היחסים שלו עם אחיו)
משה ומרים (דאגה לו בצעירותו, דיברה עליו לשון הרע בבגרותו, הוא התפלל לרפואתה אף שהגיע לה לחלות בצרעת)
משה ואהרן (אהרן כיבד את משה [רץ לקראתו, היה המתורגמן שלו], אף על פי שמשה היה בתפקיד גדול מאהרן אחיו הבכור, אהרן חיפש להשכין שלום ביניהם, ולכן בחר שלא לתת לקנאה להיכנס ביניהם).

משחק 3:️
הרוח נושבת בנושא אחים (נגיד 6 אחים, אחותי הגדולה אוהבת לשיר וכו'). 

משחק 4:
פיו פיו (צריך שיהיה שלום בין האחים). 

סיפור:
היה היו שני אחים ולהם חווה משותפת. שנים רבות הם עיבדו את החווה יחד באחווה ובריעות. הגיע היום שבו אחד מהם נשא אישה, ולכן חילקו ביניהם האחים את החווה. האח הנשוי בנה לעצמו בית חדש ועבר לגור בו עם אשתו, ואילו האח הרווק המשיך לחיות לבדו בבית החווה הישן. שני האחים המשיכו לעבד את שדותיהם המבורכים וקצרו רווחים.

חלפו השנים ולאח הנשוי נולדו בינתיים עשרה ילדים, ואילו האח השני לא מצא עדיין את בת זוגו ונשאר בודד.

באחד הלילות חשב לעצמו האח הרווק: “יש לי שדה גדול ומבורך, הפרנסה מצויה אצלי בשפע, ובכל זה אני משתמש רק לעצמי. גם לאחי יש שדה גדול ומבורך, אבל הוא צריך להאכיל שנים עשר פיות!” וממחשבה למעשה – באמצע הלילה הוא קם ממיטתו, יצא מהבית אל הגורן, אסף בידיו כמה אלומות של חיטה, טיפס במעלה הגבעה שהפרידה בין בתי האחים והניח אותן עם אלומותיו של האח הנשוי.

והינה באחד הלילות חשב לעצמו האח הנשוי: “כמה חבל. לי יש עשרה ילדים ואישה נפלאה – החיים שלי מלאים ומאושרים, ואילו אחי המסכן בודד כל כך. כל מה שיש לו בחיים הוא החיטה שלו…” וכך באמצע הלילה הוא קם ממיטתו, יצא אל הגורן, אסף לחיקו כמה אלומות חיטה, טיפס במעלה הגבעה וצירף אותן לאלומותיו של אחיו.

בכל לילה פסעו האחים הלוך ושוב. בכל לילה טיפס כל אחד מהם על הגבעה, חצה את גבול השדות והוסיף חיטה לגורן של אחיו, ובכל בוקר היה תוהה כל אחד מהם, איך זה שערמת החיטה בגורן מתברכת ונראה כאילו אינה מצטמצמת כלל?…

באחד הלילות, בעודם מטפסים להביא את אלומותיהם זה לזה, נפגשו שני האחים בפסגת הגבעה. הם הבינו מיד מה קרה, נפלו זה לזרועותיו של זה, בכו, התחבקו והתנשקו.

מסר:
אנחנו צריכים להתייחס לאחים שלנו בכבוד, לעזור להם ולאהוב אותם