נר איש וביתו/מיכאל שיינפלד

בנר שלישי, כשהתלמידים באו למסיבת חנוכה בביתנו, דיברתי איתם על מהות החג שמופיע בלב החורף, שהלילות מתארכים בו ואור השמש מתקצר, דווקא אז מתכנסים פנימה אל הבית, ערב אחר ערב מדליקים נר אחר נר במקומות החשוכים.זהו החג של הבית, אמרתי להם, וגם אנחנו צריכים לקחת את הכוח הזה כל אחד לעצמו, נר איש וביתו, ולהאיר בבית שלנו מקום שלא תמיד מואר, להחיות קשר עם אח קטן, לבחון מחדש את הקרבה להורים, לשנות משהו בשולחן המשפחתי, בדינמיקה שבבית, באווירהלא תמיד צריך לחשוב על דברים גדולים. לפעמים דבר קטן שהתרגלנו אליו, דווקא הוא תוקע אותנו, אבל עם אור חדש אפשר לגלות שנס גדול יהיה כאן, לא שם, אצל אחרים, אלא כאן, קרוב, אצלנו בבית.וכדי שנוכל להאיר, צריך קודם לזהות את נקודת החושך , וזה יקרה רק אם תסתכלו לנרות בעיניים(עד שניגע הביתה / מיכאל שיינפלד)