האיש ההוא-שאני שונא-העומד בהפגנות עם שלט "מוות לערבים",הוא בעצם אותו האיש-שאני אוהב- המגיש מימיה לשבוי,מפנישגם הוא בן אדם. והאיש ההוא-שאני שונא-שצובע את שמו על פסל בווינה,הוא בעצם אותו האיש-שאני אוהב-שמלווה לי 50$ באתונה,רק בגלל שגם אני ישראלי. והאיש ההוא-שאני שונא-שבשם ערכים דתיים שאפילו הוא לא מבין,תובע זכות הסטורית על הפרט והחידקל,הוא בעצם אותו האיש-שאני אוהב- שעומד לידי ביום הכיפורים ומראה לי בסבלנות אין קץ את הקטעים הנכונים. והאיש ההוא-שאני שונא-שחושב ש'שלום עכשיו' הם בוגדים,הוא בעצם

עיגולי השמחה 2.docx

בעיר רחוקה חיה משפחה אב,אם ועשרת בניהם. האב הרגיש כי שעתו הגיעה ועליו להחזיר את נשמתו לבורא. קרא לכל ילדיו שיבואו אליו וסיפר להם כי הוא מרגיש ששעתו הגיעה וברצונו להיפרד מהם. הוא קרא להם וביקש מהם שכל אחד מהם יצא בחוץ ויחפש מקל באורך של מטר בערך ויביאו אליו, הלכו הילדים וכל אחד מהם חיפש ומצא מקל כפי שהאב ציווה אותם וחזרו אליו כל אחד ומקלו בידו. כעת האב ציווה אותם שכל אחד ייקח את המקל שהביא וישבור אותו , הילדים שהיו חסונים וחזקים צחקו וכל אחד לקח את מקלו ו...הופ שבר אותו לשניים. הסתכלו הילדים על אביהם

בס"ד ... ms&vid=746 ... s&vid=1036

בס"ד שלט למקרר: אבא, אמא, הלכתי לסניף. אחזור בעוד חודש..