יום השואה

[ליהיאק]

פעולת יום השואה קרדיט לליהיא והדר
1. פעילות פתיחה – שאלות מנחות (15 דקות).
מטרה – יישור קו עם החניכים לגבי הבנה בנושא השואה+העשרה בנושא.
שאלות מנחות לדיון
1 מה קורה היום? מה מיוחד ביום הזה?
2 את מי אנחנו מנציחים היום?
3 למישהו יש קרוב שהוא ניצול שואה ורוצה לספר את הסיפור שלו?
4 לשם מה נועד הטלאי הצהוב?
5 מהו גטו? 
6 אילו קהילות נוספות נרצחו בשואה?
7 היכן התרחשה השואה?
תשובות לדיון
2 היום אנחנו זוכרים את כל מי שנספה בשואה, יהודים, חסידי אומות עולם וקהילות נוספות.
4 הטלאי הצהוב היה אות שהיהודים נאלצו לשאת על בגדיהם בתקופת השלטון הנאצי כדי לאפשר זיהוי קל ומהיק שלהם בכל מקום ובכל שעה.
5 השתמשו הנאצים במונח "גטו", כחלק ממדיניות התעמולה וההטעיה, וקראו בשם זה רחובות ורבעים מגודרים, שבהן רוכזו יהודי הסביבה.
6 הומוסקסואלים, צוענים, גרמנים בעלי מוגבלויות ופגועי נפש, אזרחים פולנים ושבויי מלחמה מברית המועצות.
7 השואה התרחשה במזרח אירופה אך הגיעה גם לאזור יוון ולאפריקה.
2. מהו החלום שלך? (15 דקות)
מטרה – להעשיר את הידע של החניכים על גאווה ישראלית וללמד אותם על הפריט המיוחד שלקח אילן רמון לחלל.
שואלים את כולם במעגל מה החלום שלהם כשהם יגדלו ומה הם מתכוונים לעשות בשביל להגשים אותו. לאחר מכן, שואלים אותם מי הוא אילן רמון ומדוע הוא גאווה ישראלית.
מספרים לחניכים על פריט שהוא לקח איתו לחלל – הציור "נוף ירח" של הילד פיטר גינץ שנרצח באושוויץ ב1994, (מראים את התמונה) ועל החלום של הילד להגיע לחלל וכמה חשוב להעריך את החיים. לשאול את החניכים אם הם מכירים או שמעו על סיפורו של פיטר.
בשנת 2005, 60 שנה לאחר תום המלחמה, נקרא אסטרואיד על שמו של פיטר. באותה שנה יצא בצ'כיה בטל על שמו ובו מופיע אחד מציוריו הנקרא "נוף הירח", הציור הידוע ביותר שלו. הציור מתאר את מראהו של כדור הארץ למתבונן בו מהירח.הציור מעיד על שאיפתו של פיטר להגיע למקום שבו נראה כדור הארץ המסוכן ממרחק בטוח, וגם על חלומותיו להיות חוקר או מדען.

    

חָלַמְתִּי שָׁם / בת שבע דגן 
חָלַמְתִּי שָׁם
עַל מִטָּה לְעַצְמִי,
עַל שְׁמִיכָה
שֶׁתִּהְיֶה רַק שֶׁלִּי.
עַל מִקְלַחַת שֶׁתַּזְרִים
מַיִם חַמִּים
יוֹם יוֹם
עַד סוֹף הַיָּמִים.
עַל מוֹשָׁב נִפְרָד
בְּבֵית שִׁמּוּשׁ 
לִי, רַק לִי
לְבַד.
עַל אֹכֶל בְּשֶׁפַע, 
לֹא בְּמָנוֹת,
גַּם כְּדֵי לִשְׂבֹּעַ,
גַּם לֵהָנוֹת,
וְעוֹד עוֹד
אֵין-סוֹף חֲלוֹמוֹת.

3. אורז (10 דקות)
מטרה -  להמחיש לחניכים את המספר העצום הזה של היהודים שנספו בשואה.
החניכים מקבלים ערמת אורז ועליהם לספור אותה עד שיתיאשו.
משווים את חופן האורז למספר הנספים ומראים להם שזה 6,000,000    נספים לעומת 14,500,000  מיליון יהודים בעולם כיום.    

4. לו"ז קבוצתי (15 דקות)
מטרה – החניכים יבינו עם איזה קשיים וחיים נאלצו ילדים ממש כמוהם להתמודד בשואה.
כל חניך מקבל  פתק שמצוייר כשעון ועליו הוא משבץ מה הוא עושה בכל שעה ביום.   כל פעם מתבקשים החניכים להוריד דבר אחד ביום שלהם לפי החשיבות. אחר כך נסביר להם שלילדים בשואה לא הייתה אפשרות לבחור מה להשאיר ואפילו על הדברים הבסיסיים כמו אוכל וחום והיגיינה הם היו צריכים לוותר.

הלו"ז של הילד בשואה-
"עברנו לגטו שהוקם בעיר סטינסלבוב. הכי חשוב היה למצוא עבודה. מי שעבד קיבל אוכל. דודי, אחי אמי, היה רפד ידוע בעיר, והגרמנים לקחו אותו לעבוד בריפוד ובתפירת וילונות לבית מלון שנבנה מחוץ לגטו. לאחר כמה ימי עבודה אמר דודי לממונה הגרמני על העבודה, שיש ילד יהודי שתמיד עזר לו בעבודתו וכדאי שיעבוד איתו. הוא התכוון אליי... בכל בוקר, בשעה 04:00, יצאנו קבוצה של חמישים יהודים לעבודה בצד הארי. הלכנו ברגל עד הצד השני של העיר. חברי הקבוצה היו נותנים לי תכשיטים או חפצי ערך קטנים, ואני הייתי מתחמק מן העבודה ומחליף את חפצי הערך במעט תפוחי אדמה וירקות. בעבורם זו הייתה התקווה היחידה להשיג מזון נוסף לבני משפחותיהם בגטו. אני קיבלתי חלק קטן מה"תוצרת" שהבאתי ונתתי אותו לבני ביתי. אסור היה לאיש לעזוב את מקום העבודה. חיילים גרמנים שמרו על מבואות הבניין. נהגתי לחמוק לרחוב מבעד פתח שמצאתי במרתף הבית ודרכו חזרתי עם המזון (...)"

5 נספים בשואה (חמש דקות)
מטרה – החניכים יבינו עד כמה אובדן האנשים היה יקר לעולם.
מקריאים לחניכים שמות של אנשים שנספו בשואה ועל המצאות דימיוניות שהם היו יכולים להמציא.
בלה שפירמן – מכונית שלא מזהמת את הסביבה בכלל.
משה ברוס – טלפון עם סוללה שלעולם לא נגמרת.
רחל גלור – תרופה לסרטן.
משה וליבה מונדשטיין – מכונה לטיהור מים שמעלימה את הזבל.

6. חסידי אומות עולם (7 דקות)
אֲנִי שׁוֹמֵעַ אֶת הַכִּנּוּי "חֲסִידֵי הָאֻמּוֹת" וַאֲנִי מְנַסֶּה,
אֲנִי מְנַסֶּה לַחְשֹׁב עַל הָאֲנָשִׁים שֶׁנָּתְנוּ לִי מִסְתּוֹר וּמַחֲסֶה,
אֲנִי מְנַסֶּה לַחְשֹׁב, וְשׁוֹמֵעַ, וְשׁוֹאֵל: לוּ אֲנִי בִּמְקוֹמָם מָה הָיִיתִי עוֹשֶׂה?
אִם אֲנִי, בְּתוֹךְ אוֹקְיָנוֹס שֶׁל שִׂנְאָה, מוּל עוֹלָם מִתְמוֹטֵט וּבוֹעֵר,
אִם אֲנִי הָיִיתִי נוֹתֵן מִסְתּוֹר לְבֶן עַם אַחֵר?
אִם אֲנִי הָיִיתִי מוּכָן, אִם בְּנֵי מִשְׁפַּחְתִּי היוּ מוּכָנִים
לִחְיוֹת בְּפַחַד-תָּמִיד כָּזֶה בְּתוֹךְ הָרְחוֹב, בֵּין הַשְּׁכֵנִים,
לַחֲלוֹם בַּלֵּילוֹת אֶת צַעֲדָם הַכָּבֵד וְהַמְּאַיֵּם שֶׁל הַתַּלְיָנִים,
מוּכָן לְהַמְשִׁיךְ וּלְהַלֵּךְ בֵּין מַטְחֵי הַיְּרִיּוֹת וְלַהֲבֵי הַסַּכִּינִים,
בְּתוֹךְ לַחֲשֵׁי הָרְכִילוּת וּמִלְמוּל הַשְּׁמוּעוֹת וְתִּקְוַת הַמַּלְשִׁינִים,
וְכָל זֹאת, לֹא לַיְלָה אֶחָד, לֹא חֹדֶשׁ שָׁלֵם, אֶלָּא שָׁנִים!
וְכָל זֹאת בְּלִי לְבַקֵּשׁ שָׂכָר מִן הַקָּרְבָּנוֹת, רַק אֶת לְחִיצַת יָדָם.
 וְכָל זֹאת, רַק מִפְּנֵי שֶׁאָדָם לָאָדָם, חַיָּב לִהְיוֹת אָדָם.
וְכָל זֹאת, כִּי בֶּן אֱנוֹשׁ מִתְגַּלֶּה בְּךָ רַק בְּשָׁעוֹת כָּאֵלֶּה שֶׁל מִבְחָן.
הַאִם אֲנִי, הַאִם אֲנִי הָיִיתִי מוּכָן?
אֲנִי רוֹאֶה אוֹתָם, אֶת אֵלֶּה הַמְּכֻנִּים "חֲסִידֵי הָאֻמּוֹת",
אֲנִי רוֹאֶה אוֹתָם בְּאֶרֶץ הַקְּבָרִים, חַיִּים אֶת שְׁנֵי הָעוֹלָמוֹת.
אֶת הָעוֹלָם שֶׁל הָאֲדִישִׁים, שֶׁל מְשַׁתְּפֵי הַפְּעֻלָה, שֶׁל הָרוֹצְחִים וְהַשּׂוֹרְפִים,
חַיִּים בּוֹ בַּזְּמַן אֶת הָעוֹלָם הֶחָשוּךְ שֶׁל חַסְרֵי הָאוֹנִים וְהַנִרְדָּפִים.
אֲנִי רוֹאֶה אוֹתָם חַיִּים אֶת שְׁנֵי הָעוֹלָמוֹת הָאֵלֶּה, תַּחַת עֻלָּם שֶׁל הַכּוֹבְשִׁים,
וְשָׁם, וְאָז, בֵּין הַגְּבוּרָה וְהַפַּחַד, הֵם בּוֹחֲרִים לִהְיוֹת דַּוְקָא בְּעַד הַחַלָּשִׁים.
בּוֹחֲרִים לִחְיוֹת בָּאֵימָה הַמְּרַחֶפֶת שֶׁל כָּל הַמִּיתוֹת וְהָעֳנָשִׁים.
כַּאֲשֶׁר הֵם מְסַכְּנִים לֹא רַק אֶת עַצְמָם, כִּי אִם גַּם אֶת חַיֵּי הַיְּלָדִים וְהַנָּשִׁים,
בּוֹחֲרִים לִהְיוֹת צֶלֶם אֱלֹהִים שֶׁבְּתוֹךְ לֵב הָאֲנָשִׁים,
לִהְיוֹת הַתִּקְוָה הָאַחֲרוֹנָה הַמְּלַטֶּפֶת אֶת הַמְּיֹאָשִׁים.
בְּתוֹךְ הַמִּלְחָמָה הַנּוֹרָאָה הֵם הֵם שֶׁעָמְדוּ יוֹם-יוֹם
וְהֵם הַצַּדִּיקִים שֶׁבִּסְדוֹם, שֶׁבִּזְכוּתָם הָעוֹלָם לֹא חָרַב,
הֵם בְּתוֹלְדוֹתָיו שֶׁל עַמִּי הָרָצוּחַ, הַיָּרוּי וְהַמֵּת
הָיוּ עַמּוּדֵי הַחֶסֶד וְהָרַחֲמִים, שֶׁעֲלֵיהֶם הָעוֹלָם עוֹמֵד.
וּבִּפְנֵיהֶם וּבִפְנֵי גְבוּרָתָם, שֶׁהִיא עֲדַיִן קיימת.
אֲנַחְנוּ, הַיְּהוּדִים, מַרְכִּינִים אֶת רָאשֵׁינוּ בְּתֹודָה.

דיון: אתם חושבים שהייתם מסכנים את החיים שלכם ושל משפחתכם בשביל להגן על חיים של בן אדם זר?
7 

סיכום (5 דקות)
פַּעַם בַּקַּיִץ, כְּשֶׁנִּשְׁאַרְנוּ לְבַד,
רַאִיתִי לְסַבְתָּא מִסְפָּר עַל הַיָּד.
הַיִיתִי פָּעוֹט – סַקְרָן וְחוֹקֵר – 
שׁוֹאֵל וּמֵשִׁיב מִבְּלִי לְדַבֵּר.
הִנַּחְתִּי יָדִי הָרַכָּה עַל זְרוֹעָהּ
וְרָצִיתִי לִתְלֹשׁ כָּל סִפְרָה מִמְקוֹמָהּ.
וְסַבְתָּא חִבְּקָה וְנִשְּׁקָה – 
בְּלִי הֶסְבֵּר.
רַק אָמְרָה חֲרִישִׁית – 
כְּשֶׁתִּגְדַּל אֲסַפֵּר.

מִתְחַלְּפּוֹת הָעוֹנוֹת כְּגַלְגַּל סוֹבֵב...
שׁוּב הַקַּיִץ מַגִּיעַ לוֹהֵט וְצוֹרֵב.
שׁוּב קוֹלֵט מַבָּטִי עַל יָד חֲשׂוּפָה
סְפָרוֹת מֻכָּרוֹת, חֲרוּתוֹת בִּקְפִידָה.
סַבְתָּא – בִּקַּשְׁתִּי בְּקוֹל מִתְחַנֵּן – 
תַּרְשִׁי לִי, תַּרְשִׁי לִי גַּם-כֵּן,
תַּרְשִׁי לִי כָּמוֹךְ עַל הַיָּד לְצַיֵּר...
וְהִיא רַק חִיְּכָה – 
לֹא הוֹסִיפָה דַּבֵּר.

מִתְחַלְפוֹת הָעוֹנוֹת. הַקַּיִץ חוֹזֵר.
אֲנִי כְּבָר בֶּן תֵּשַׁע. אֲנִי כְּבָר בּוֹגֵר.
לְסַבְתָּא שֶׁלִּי מִסְפָּר עַל הַיָּד – 
לֹא נִמְחַק עִם הַזְּמָן, טָבוּעַ לָעָד.
רָצִיתִי לָדַעַת, רָצִיתִי הֶסְבֵּר – 
מַדּוּעַ לָהּ יֵשׁ וְאֵין לְאַחֵר ?
וְסַבְתָּא הִתְחִילָה פִּתְאֹם לְדַבֵּר:

סִפְּרָה עַל תְּקוּפָה קְרוֹבָה-רְחוֹקָה,
עַל עַם בַּגּוֹלָה, עַל שׁוֹאָה וּגְבוּרָה,
עַל קֹר וְרָעָב, מַחֲנוֹת עֲבוֹדָה,
וְכֵיצַד דֶּרֶךְ נֵס מִמָּוֶת נִצְּלָה...

פַּעַם בַּקַּיִץ, כְּשֶׁנִּשְׁאַרְנוּ לְבַד,
נָשַׁקְתִּי לְסַבְתָּא חָזָק עַל הַיָּד.
מה אתם מבינים מן הסיפור?
על מה הוא מדבר?
אתם מכירים מישהו עם מספר על היד?

8 הסבר על הטקס (10 דקות)
רשמ"צ
עטים
שעונים
שקית אורז
כוס פלסטיק
                                                                                  
קובץ הפעולה להורדה

פעולת יום השואה (2).docx

(39.13 KiB) הורד 18305 פעמים