בן חורין

[הלל ו]

1. נשים על הרצפה דף גדול שכתוב עליו 'עבדי הזמן עבדי עבדים הם, עבד ה' הוא לבדו חופשי' (ריה"ל)
נשאל את החניכים- מה מוזר במשפט? 
נעלה את השאלה המתבקשת יחד איתם: איך ייתכן עבד שהוא חופשי?
2. החניכים יעמדו במעגל, כשבתוכו נפזר מספרים על דפים כמספר ילדי השבט. החניכים יצטרכו לדרוך על המספרים לפי הסדר, מבלי לדבר, ומבלי ששנים ידרכו יחד על אותו מספר, וכל החניכים צריכים להשתתף..
3. ניתן לחניכים לקרוא סיטואציות עבור כל השבט/ בקבוצות:
- יעל מתלבשת לפי האופנה למרות שהיא לא כל כך אוהבת איך שזה נראה, אבל ככה כולם מתלבשים...
- אביתר אוהד קבוצת כדורגל מסויימת בגלל שכל החברים שלו אוהדים אותה, אבל הוא לא כל כך אוהב אותה...
נשאל על כל סיטואציה: האם הוא בן חורין? מה זה בעצם בן חורין?
נגיע למסקנה שלהיות בן חורין זה לא רק עצם זה שיש בידי את יכולת הבחירה, אלא שאני גם מסוגל לבחור מה שבאמת טוב לי ומה שאני באמת רוצה
לפי המסקנה שהגענו אליה, נדון עם החניכים בסיטואציה נוספת:
- מישהו בן חורין, האם הוא יאכל שוקולד למרות שזה לא בריא לו?
נקשר זאת למשחק ששיחקנו, גם במשחק אני לא פשוט דורך על איזה מספר שאני רוצה ומתי שבא לי, אלא פועל לפי מה שבאמת נכון וטוב לי ולשאר השבט.
4. נחלק לחניכים את המשפט של שרנסקי *נספח
נסביר שעבד זה לאו דווקא משהו חיצוני.
5. נשחק עם החניכים גע גע גע. בפעם הראשונה נשחק עם חוקים ובפעם השניה בלי חוקים.
נסביר שהחוקים לא באו להגביל אותנו ולקחת מאיתנו את החופש, אלא דווקא בזכותם אנחנו יכולים לשחק באמת כמו שצריך ונכון. 
נקשר זאת למשפט שראינו בתחילת הפעולה-
התורה והמצוות שבהן עוסק אדם עובד ה' לא באות להגביל אותו ולקחת ממנו את החירות,
להפך, דווקא הן מאפשרות לו להיות מי שהוא באמת, להצליח לחיות את מה שבאמת טוב ונכון לנשמה שלו,
לכן עבד ה' הוא זה שבאמת מצליח להיות חופשי וחירותי!

*נספח "אתה אדוני השופט חושב שהנך חופשי! אתה חושב כך כיוון שלאחר שייגמר המשפט תלך לביתך ואילו אני אהיה המשועבד, כיוון שאלך לכלא לזמן רב. אך דע לך, שמבין שנינו, אני הוא בן החורין האמיתי! אמנם גופי יהיה משועבד, אבל רוחי, היא תישאר חופשית, כיוון שארגיש שלא נכנעתי לגזרותיכם ונשארתי נאמן לאמונתי. אך לך השופט קבעו מראש מה לומר! גופך אמנם משוחרר, אבל אינך חופשי להכריע לפי אמונתך. רוחך משועבדת וזה חמור פי כמה". (נתן שרנסקי)