1. נפזר בחדר כיסאות ליצירת מסלול מכשולים. אפשר לעשות את הפעילות גם בחלוקת כל החניכים לזוגות וגם בבחירת זוג אחד כל פעם- לחניך אחד נכסה את העיניים והחניך השני יצטרך לכוון אותו במסלול (מבלי לגעת בו) כך שיגיע לסופו בלי לגעת בכיסאות. (כל אחד עוזר לשני במה שהוא יכול והחבר חסר בו, ולכל אחד זה יהיה דברים אחרים שהוא צריך בהם השלמה) 2. נשחק 'טלפון מתוקן' (כל אחד מוסיף למה שקיים) 3. נשחק את משחק הפינגווינים- כל החניכים עומדים על כיסאות צמודים זה לזה במעגל. המדריך יוציא כל פעם כיסא אחד בזהירות, החניכים צריכים

חלק מתהליך בניית קבוצה לנבטים מטרה: החניכים יבינו שכל אחד מיוחד ושונה, שכל אחד מוסיף לשבט בדרכו הייחודית וחשוב לכולם, פעולות שאנחנו עושים משפיעות על כל השבט. מהלך: 1. נעביר בין החניכים קופסא אטומה, בכל סבב נכניס לקופסא חפץ קטן אחר. כל חניך שהקופסא עוברת אצלו צריך לתאר מה הוא רואה (בלי לומר מה החפץ עצמו) 2. נבחר כל פעם מספר חניכים ונביא להם חפץ מסויים, כל אחד מהם יצטרך להשתמש בחפץ לפי הדמות שנאמר לו להיות (זה יכול להיות מעגל חיים תינוק- ילד-זקן או סגנונות אנשים מגונדר- אנרגטי- עייף) נגיע עם החניכים

מטרה: להבין קצת יותר על עשרה בטבת, הבנת חשיבותנו בהעברת זכרון השואה, חווית המצור, הבנה כי העיקר זה הרוח על פני החומר. מהלך: 1. נוציא החוצה 3 חניכים. נחזיר אחד מהם ונספר לו בפני הקבוצה סיפור עם פרטים קטנים רבים. נחזיר חניך נוסף, והחניך לו סיפרנו את הסיפור יצטרך לספר אותו לחניך שנכנס בדיוק המירבי. נעשה כך שוב עם החניכים הנוספים שבחוץ, כאשר החניך האחרון מספר לקבוצה כולה. -החניכים יראו את הפער בין הסיפור ההתחלתי לסיפור הסופי וכן את תהליך שכחת הפרטים שבדרך. 2. נשחק 'חתול ועכבר' 3. נסביר לחניכים שבעשרה

- סבב תחושות לקראת השיבוצים - נקריא / נציג דף עם סיטואציה מבאסת, החניכים ישבצו את עצמם על הסקאלה ממבואס לשמח סיטואציות לדוגמא: פספסת את האוטובוס,היה מבחן קשה אחרי שלמדת מלא זמן,נקרעה השמלה החדשה שקנית -נשחק את משחק 'רצף פעולות' (כשמישהי מרימה את היד תקפצי במקום פעמיים וכו) נראה שכל אחד קיבל משימה שזה מה שמוטל עליו לעשות ואם הוא לא יעשה, אף אחד אחר לא יוכל למלא את מקומו! -נחלק את הקטע על רבי עקיבא ונדון בו - נלמד ביחד את הדף עם הקטעים על ר' עקיבא ושל עמנואל מורנו. נק למחשבה ודיון במהלך הלימוד:  קטע

- אופציה 1: נפתח בתחרות בין החניכים /קבוצות- מי מצליח לזמזמם הכי הרבה זמן ברצף (בלי הפסקות לנשום באמצע) אופציה 2: אפשר להחליף למשחק יותר פעיל כמו קרחונים (שעומדים על הכיסאות ולאט לאט מוציאים וצריך לא ליפול) - נציג לחניכים ציור של פלאפון. נשאל אותם האם הציור בסדר? מה יש בו? איך הייתם משפרים ומשנים אותו? הרבה פעמים אנחנו מסתכלים על המציאות כדבר מובן מאליו, התרגלנו אליה כפי שהיא. אבל אם רגע נעצור ונשאל את עצמנו האם זה המצב האידיאלי שהיינו רוצים- נראה שהרבה פעמים התשובה היא שנרצה יותר ממה שיש עכשיו.

כל חניך מקבל 2 פתקים, על אחד כותב משהו שנתן לו הרגשה טובה לטווח ארוך, על השני משהו שבטווח ארוך הרגיש ממנו החמצה ובאסה. אפשר לעשות 2 סבבים ומי שרוצה ישתף. אפשר לעשוץ 'מירוץ שיכורים'- עומדים כולם בשורה, יד ימין על ברך שמאל ויד שמאל על אוזן ימין. כשהמדריך נותן סימן כולם מתחילים להסתובב במקום במהירות (ובזהירות), כשהמדריך אומר עצור, כולם צריכים לרוץ לעבר הקיר/המדריך ולהגיע כמה שיותר מהר. (העניין זה שיש סחרחורת כבר אחרי ככ הרבה סיבובים. מי שירוץ ישר אחרי הסיבובים, יכול ליפול בדרך או לרוץ בזיגזג. מי שרגע

1. לפני תחילת הפעולה: נשים על הרצפה או נתלה על הקיר ליצן גדול בלי אף (שזה לא יהיה בולט מדי שחסר לו אף), לחילופין אפשר לשים תמונה אחרת שחסר בה חלק קטן כל חניך שמגיע לפעולה מקבל עיגול אדום (אף לליצן), אומרים לו שיש לו משימה חשובה לעשות בפעולה וחשוב שיזכור וישים לב. 2. משחק הזיכרון בעל פה-  נוציא החוצה 3/4 מתנדבים. 1 מהם ישאר איתנו ונספר לו בנוכחות שאר החניכים סיפור מרובה פרטים. נקרא לחניך אחד מאלו שיצאו והחניך שלו סיםרנו את הסיפור יצטרך לספר לו עכשיו את הסיפור עם כמה שיותר פרטים שהוא זוכר. והוא יספר

נשמיע את השיר 'עבדים' של ביני לנדאו, אפשר לחלק את המילים אנחנו חירותיים? אנחנו משעבדים את עצמנו? נפזר על הרצפה מספר מילים, החניכים יחליטו כיצד לחלק את הדברים לקבוצות- מה מהדברים גורם לנו להיות בני חורין ומה גורם לנו להיות בני חורין? לאחר שיחלקו, נדון בדברים. נקודות לדיון מוזכרות בהמשך -חברה -פרסומות (האם אנחנו מקשיבים להם או לעצמנו? אם נתגבר על מה שזה משדר לנו ונצליח לחיות פנים נהיה יותר בני חורין) -מחויבויות שיש לנו -בית ספר (נכפה עלינו. אבל האם אנחנו עבדים לזה? יש פה פן של הכרח אבל אנחנו יכולים

1. הרוח נושבת 2. נפזר מספר כתבות שמראות על האחדות והאהבה בעם ישראל בזמנים מיוחדים. מה גורם לנו להתאחד? למה לא מרגישים ככה תמיד  ביום יום? למה בתקופת בחירות זה לפעמים גרוע מבדרכ? 3. נשחק פים פם פום- 3 חניכים יושבים עם הגב לכולם ותולים על הכיסאות שלהם שלט בלי שהם יודעים מה כתוב עליו -פים/פם/פום. נקריא משפטים כמו של עתידות והחניכים צריכים לומר למי מהיושבים זה הכי מתאים לעשות, במקום לומר את השם של החניך אומרים את השם שתלינו לו על הכיסא. החניכים שנבחרו צריכים להצליח לנחש מי מהם כל אחד מהשמות. 4. נפזר

תולים חוט לפני שהצוות/חבב מגיע -כשמגיעים ,כל אחד צריך לכתוב את החלום/ חזון שלו מה יהיה בסניף/צוות/נוער/חבב ולתלות על החוט.  -לאחר מכן, כל אחד יקבל בלון וינפח אותו, יכתוב עליו חלום אישי שאפשר למדוד את ההצלחה שלו בצורה פיזית -נקריא דברים שצריך לעשות בשביל החלום. מי שלא מוכן לעשות את זה בשביל החלום, צריך לפוצץ את הבלון. -נקריא את הסיפור 'שעון במקרה' -נספח 1 - נסכם: יש דברים שברור לנו שהם לא קורים במקרה. ברור לנו שאם לא נעבוד בשביל החלום שלנו, הוא יתפוצץ לנו, כי אנחנו מפוצצים אותו בעצמנו.  -אפשר לקשר

תסתכל מעבר למה שאתה רואה.. 1. תעתועי ראיה 2. סיפור על אדם שמחכה שיגיע משהו כדי שיהיה שמח, וכך כל פעם יש לו מטרה חדשה לצפות אליה וכשיגיע אליה הוא יהיה שמח.. מתי הוא יהיה במאת שמח? הרי תמיד יהיה עוד שאיפות? 3. נכתוב על דף "תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה ובטוב לבב" (דברים) /"מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד" (ר' נחמן) - נשאל איך יש ציווי על שמחה שזה רגש? זה תלוי כביכול במה שקורה לנו ואיך אפשר לצוות על איך נרגיש? אלא ששמחה זה כנראה עניין של נקודת הסתכלות על הדברים,  לא רק משהו ש"נוחת"

1. נבנה מגדל מכוסות חד פעמיות 2. כל אחד יכתוב 2 מטרות על דף. המדריך יקריא דברים שצריך לעשות (בתיאוריה) בסדר קושי עולה, חניך שלא מוכן לעשות את מה שהקריאו בשביל המטרה שחשוב לו, מוריד אותה מאצלו. (חלום דורש עמל, הקרבה, ויתורים אחרים. ככל שחשוב לי- אשקיע יותר)   *נספח 1 3. נשחק חוקיות, כאשר הסבב האחרון נקבע את החוקיות כך שלא משנה מה אומרים אלא הדרך שבה אומרים (לדוגמא עם חיוך או בצורה מסויימת) (הדרך מהותית, לא רק התוצאה) 4. נציג סיטואציה לחניכים ונדון ביחד מה היו מעדיפים מבין שתי האופציות כאשר אחת היא

1. משחק רצף- עושים מעגל ושמים את הידיים על הרצפה, כשבין הידיים של כל אחד יש יד אחת של מי שמימינו ויד של מי שמשמאלו. הראשון מתחיל לדפוק פעם אחת על הרצפה ומי שמימינו ממשיך אחריו- יכול לבחור האם לדפוק פעם אחת- להמשיך את הסבב כרגיל- או פעמיים- שינוי כיוון לסבב הדפיקות. מי שמתבלבל ודופק לא בתורו או אחרי הרבה זמן- פסול ומוציא את היד שלו מהמעגל. 2. נקרא ביחד סיפור על 'סתם יוסי', כשיש בדף המודפס הוראות כיצד לקרוא ( סימן מסויים מראה למחוא כף, סימן אחר לרקוע ברגל).    -מצורף כקובץ נשאל לאחר הסיפור- האם הבנתם

1. נקרא את המשפט- "מי ששונא את הגאוה באמת, כל מחשבותיו שכולות על לבו הן דברי תורה" (מידות הראיה,גאוה) ננסה להבין מדוע זה כך? למה מי ששונא את הגאוה עיסוקו בתורה?  נקודות שיכולות לעלות: מוכן לקבל, בעל ענוה, יודע שהוא לא במרכז. זאת לעומת גאוותן ששם את רצונו במרכז ולא את רצון ה' ומרגיש שלם כפי שהוא. ענו מכיר בקטנותו מול ה' ורוצה להידבק בו. 2. משחק- לדרוך על מספרים מ1 עד 21 שמפוזרים על הרצפה מבלי ששניים יבואו לדרוך ביחד, אם יותר מאחד דורך על אותו מספר מתחילים מההתחלה, אסור לתאם ולדבר ביניהם

הפעולה היתה בעקבות גל פיגועים, אפשר לשנות את החלק הזה של הפעולה לדברים שיהיו בע"ה יותר רלוונטיים ומשמחים אקטואליים - כל חניך יקבל 2 פתקים בצבעים שונים, כשצבע אחד יוגדר כ'טוב' והשני כ'לא טוב'. נאמר כל פעם נושא אחר שקשור למדינה והתנהלותה, כל חניך יצטרך להרים את הפתק שלדעתו תואם להתנהלות המדינה בנושא זה. דוגמא לנושאים: מערכת החינוך, בטחון, עזרה לזקוקים, אהבה בין אדם לחברו, אחדות, איכות הסביבה, ערכיות, קשר לארץ, מצב כלכלי של האזרחים, ספורט, קבלת השונה, רפואה - פיזרנו ראשי כתבות מפיגועים שהיו בתקופה

-עתידות -נחלק את החניכים לקבוצות, כשכל קבוצה מקבל סיטואציה או שתיים. דיון בקבוצות על הסיטואציות- מה יגרום לי לוותר? מה יגרום לי להתאמץ יותר? קושי מוביל לוויתור או ליותר מאמץ? מתי נכון להספיק לנסות? -נספח 1 -סיפור הכינור  דיון: מה חושבים על הסיפור? איפה זה פוגש אותנו בחיים? לחבר לסיטואציות שהיו בקבוצות -משחק 'פיופיו'  -  נסכם את הדיון לאחר המשחק: כשהמטרה ככ חשובה לי, אנסה גם כשנראה שכבר אין סיכוי. כמו שבמשחק אם חשוב לי לנצח, אז אשקיע ואשתדל להמשיך גם כשקשה ונגמר לי האוויר. אם המטרה לא באמת חשובה לי,

1. תוך 20 שניות להסתדר לפי : תאריך יומולדת, גובה, מס' בית, מידת נעליים..  (כשיש משהו שחשוב לנו לעשות בזמן מסויים, נעשה אותו בזריזות) 2. נציג דף/ פלקט עם המון מילים כתובות עליו בגדלים וכיוונים שונים, ניתן לחניכים דקה להסתכל על המילים ולנסות לזכור כמה שיותר. בתום הדקה כל אחד יכתוב על דף את מה שזוכר ונראה מי הצליח הכי הרבה (השתדלות לעשות מקסימום במסגרת הזמן שיש) נחשוב- מה גורם לנו לעשות דברים בזריזות? מה מונע את זה מאיתנו? 3. נקריא את הקטע של הרב איל ורד "רק שלא תישן". נפתח דיון- האם ייתכן

מה זה אומר לי להיות אדם דתי? - טאבו, עם הגדרות שונות, כשהאחרונה "אדם דתי" - להציג סיפור חיים של שני אנשים שונים (כשאחד יותר קרוב למה שנגדיר כאדם דתי ואחד לא, למרות שנראה שגם הדתי לדוג עובר על לשון הרע. לא נכתוב בהגדרה על כל אחד האם הוא דתי)  נחשוב יחד עם החניכים מי מהשניים הוא כנראה דתי? - נפזר על הרצפה דפים עם שמות של מצוות שונות. נשאל איזה מהמצוות יכול להיות שלא נקיים למרות שאחנו דתיים? - נפתח דיון בנושא. קודם הגענו להסכמה שייתכן ויהיה אדם דתי שיעבור על מצוות כמו לשון הרע, אבל עכשיו כשבאנו

*מאגר פעולות זום* ‍  *תנועת הנוער עזרא*  *פעולות:*  עין טובה: ערב חיבורים: ערב אתגרים: פעולה לשבוע קבוצה 1: פעולה לשבוע קבוצה 2: סבלנות ודחיית סיפוקים: כיבוד הורים: אחריות: התמדה ודבקות במטרה: להיות חלק מקבוצה:  חברה וסטיגמה: אתגרים ורצון: היחס לקורונה: הכח של מילים: לשים לב לאנשים סביבי: השלמה עם עצמי:  חברות: אוסף החיוכים: גדרות: ערבות הדדית: עבודת צוות:  פתאום יש געגוע: להסתכל על הטוב: איך אני תופס את מה שקורה סביבי: כל אחד הוא מיוחד: תפילה:

פעולת פתיחה חודש ארגון(פעולה של רננה אוהב ציון): נושא: שהחניכים יבואו מוכנים לחודש ארגון מטרות: חודש ארגון זה חודש עם מלא רגשות שמח, עצוב, קשוח ,מרגיז, מגבש וכו'...חשוב שהחניכים יבינו לאן הם נכנסים ואיך אנחנו מגיבים בצורה כי נכונה. מהלך הפעולה: 1.לא תמיד צריך לדבר- משחק השקט\כן לא שחור לבן 2.עזרה- להוליך בת עם עיינים עצומות ואז מתחלפים 3.גיבוש- מרוץ שליחים. מצבים את החניכים במרחק אחד מהשני והמטרה שלהם להעביר בקבוק אחד לשני תוך דקה בלבד. )להגיד לבת אחת שלפני שמבאים לה את הבקבוק לברוח. כל הבנות מתעצבנות

(פעולה של רננה אוהב ציון) פעולה לשבת פורים :  -לספר את סיפור המגילה בלי המילים: אז ,היה ,פה ,גם. -הצגה על סיפור המגילה  -ליצן שיכור- לסובב אותם ואז ללכת על קו ישר. -פנטומימה- דמיות מהמגילה. -סיפור "מאחורי המסכה"(זה סיפור של חיים ולדר מילדים מספרים על עצמם 10) שבת שלום♥

פעולת פתיחה אחלה פעולה כי היא מאוד קלילה, 4 משחקים, עם אוכל ועם צ'ופר. חשוב מאוד שהפעולה תהיה קלילה ולא עמוקה כדי שיהיה אפשר יותר להכיר והאווירה תהיה שמחה כזאת... משחק שמות- כל אחת צריכה לומר את השם שלה בסדר של פופקורן ואסור ש2 בנות יגידו יחד את שמן, אם שתי בנות אומרות ביחד- מתחילים מההתחלה. * מלחמה אנושית- מצורף דף להגדרות. לא חייב לשחק, רק אם זה בזרימה... * צ'ופר- הגעתי ממאדים- מצורף קובץ. אחרי הצ'ופר להסביר שאומנם לא הגעתי ממאדים אבל אני רוצה לשמוע עוד קצת על השבט ולכן מישהי תקבל סליל של חוט ותצטרך

בס"ד הפעולה מנוסחת בלשון נקבה אבל מתאימה ל2 המינים. פעולה על בית המקדש בעז"ה- לגילאים צעירים: משחקים תופסת חסידה (סתם בשביל להוציא אנרגיות ולהתחיל בטוב). מה זה תופסת חסידה? תופסת רגילה אבל כולם זזות על רגל אחת. הן ממש יהנו 2. משחק התנועות- נוציא חניך אחד מחוץ לחדר וממנים חניך אחר שהוא "מלך התנועות" וכולם צריכים לחקות את התנועות שהוא עושה והחניך שיצא מהחדר, בהיכנסו יצטרך לנחש מיהו מלך התנועות. אם החניך שיצא החוצה יתבלבל בזיהוי, נסביר לחניכים כשבית המקדש יבנה, כולם ידעו מה רצון