פעולה לשבת: שאלת הקרונית (בעיקר לגדולים) ✨שלב 1: מציגים בפני החניכים דילמה: נתונים חמישה אנשים על מסילת רכבת. מעליהם על גשר, עומד איש שמן, וצופה בנוף. רכבת קרבה ולא ניתן לעצור אותה, אלא על ידי דחיפתו של האיש השמן לעצור את הקרון. האם יהיה נכון לשלוח את האיש השמן אל מותו כדי להציל חמישה אנשים אחרים? ☆מעוררים דיון. יקומו דעות שונות בין החניכים. ✨שלב שני: עכשיו נשנה קצת את הסיפור.  5 אנשים עומדים על מסילת רכבת, הברקסים של הרכבת התקלקלו, מנגד, במסילה השנייה, עומד איש עם מחלה סופנית (שעומד למות). ניתן

1. נבחר חניך שעומד לפני שאר החניכים. החניך יאמר כל פעם קדימה/אחורה/ימינה/שמאלה וגם יקפוץ לפי מה שהוא אמר. בשלב הראשון- נאמר ונעשה כמו שהחניך אמר בדיוק (לדוג: ימינה- קופצים ימינה ואומרים ימינה) בשלב השני- נאמר ונעשה בדיוק הפוך מהחניך (לדוג: ימינה- קופצים שמאלה ואומרים שמאלה) בשלב השלישי- נאמר כמו החניך ונעשה ההפך ממנו (לדוג: ימינה- קופצים שמאלה ואומרים ימינה) מסקנה- גם אם אנחנו פועלים בצורה שונה אחד מהשני, חשוב שנדע שזה יכול להיות ממש טוב ולהיות סבלניים כלפי זה. 2. נחלק את החניכים לשתי קבוצות, כל

פעולה לשבת- אחדות/כוחה של קבוצה: נתחיל במשחק 1 משחק המשימות / הפתקים. ( נספח 1) איך משחקים ואיך זה קשור? גוזרים את הדף שלמטה כל ילד מקבל פתק שאומר לו מה לעשות ומתי והקטע של זה שאם מישהו אחד לא יעשה אז הכל לא יעבוד     2. נשחק חתול חתול ועכבר איך משחקים ואיך זה קשור -כולם עומדים במעגל צמוד בוחרים שתי ילדים אחד חתול ואחד עכבר כל הקבוצה צריכה להגן על העכבר שהחתול לא יתפוס אותו והקטע של זה שרק בתור קבוצה מגובשת נצליח להיות קבוצה חזקה ומספיק שאחד ילך והכל מתפרק    3. פאזל( לא חייב תלוי בזרימה של השבט) 

נשחק הרבה  משחקים שהחניכים אוהבים וגם דורשים שיתוף פעולה בינהם נשאל את החניכים- מה הנושא של הפעולה? מה הקשר בין המשחקים? נסביר שלא באמת יש קשר, אבל הם מצאו אחלה של קשרים בין המשחקים:) ומזה נבין שהקשרים בשבט- זה תלוי בידיים שלנו! איך שאנחנו ניצור ונבנה ונשקיע- כך יהיה!  (אפשר לעשות את זה לפני חודש ארגון/ מסע) צ'ופר: הקשר נמצא בידיים שלנו! מזכרת מערב מה הקשר:) נחורר את הדף בצד ונשחיל בו חוט ונקשור

1. נבחר 3 חניכים שיצטרכו להציג בפנטומימה את הבאים: -חוזר הביתה -חוזר לבית ספר -חוזר בתשובה נפתח דיון: לאן חוזר החוזר בתשובה? מה זה חזרה בתשובה? נסכם: אנחנו חוזרים לנשמה, למקור הטוב שבנו. לכם חזרה בתשובה מתבטאת בכל השתפרות שלנו לטובה. וזה לא רק לתקן דברים שאני עושה לא טוב אלא גם לשכלל את מה שאני עושה להיות טוב יותר.  2. תעתועי ראיה 3. משחק האסוציאציות- המדריך יאמר מילה והחניכים יצטרכו לזרוק מה הדבר הראשון שעולה להם לראש בעקבות המילה שנאמרה. דוגמא למילים- חופש, חג, בית ספר, מוזיקה, ים.. 4. נחלק את

1. נשחק שבע בום. לחניכים אנרגטיים נוסיף: מי שאומר מספר רגיל מרים ידיים, מי שאומר בום צריך לקפוץ. מסקנה: לפעמים אם אנחנו זורמים ולא עוצרים רגע לחשוב מה אנחנו צריכים לעשות- אנחנו יכולים לפספס ולטעות. בדברים מהותיים לא היינו רוצים שזה יקרה.. 2. נחלק את החניכים לקבוצות קטנות, כל קבוצה תקבל סיטואציה ועליהם להחליט מה יעשו בה. נעשה סבב שיתוף בסיטואציות ובהחלטות שהתקבלו. דוגמאות לסיטואציות: -מחר המבחן בחשבון. אם תקבל במבחן יותר מ90 תתקבל לבית הספר שרצית מאוד לעבור אליו. הבעיה שהשעה כבר כמעט 10 בלילה ואתה

1. נציג לחניכים סיטואציות והם יצטרכו להחליט מי האחראי למה שקרה בסיטואציה. נשים על הרצפה במרחק זה מזה את השמות של המופיעים בסיטואציה וכל חניך יעמוד ליד מי שהוא רואה כאחראי. נבקש מהחניכים להסביר את דעותיהם. - יעל השאילה עט מחברתה דנה והניחה אותו פתוח על השולחן. לאחר מןכ היא שיחקה עם חברתה רוני והיא בטעות העיפה את העט לרצפה. העט נפל והתעקם. - משה השאיל ספר מעמית ושם אותו על הרצפה ליד המיטה שלו. אחיו יונתן דרך עליו בטעות והוא נקרע. נגיע למסקנה מכל הדעות שעלו- שבשביל לתקן את המצב ושהוא לא יקרה שוב בעתיד

1. נבחר כל פעם חניך אחריו ונשים עליו כתר שעליו כתוב בעל מקצוע. החניך ישאל שאלות של כן ולא והחניכים האחרים יענו לו לפי המקצוע שכתוב על הכתר / יתייחסו אליו לפי זה, כמובן מבלי לגלות לו מה כתוב. החניך יצטרך לגלות מה המקצוע הכתוב לו על הכתר. נגיע למסקנה שהרבה פעמים אנחנו מתנהגים לאנשים לפי דברים חיצוניים, מבלי להכיר אותם באמת. 2. נשים תמונה של אדם שאנחנו מכירים אבל החניכים לא יכירו, נאמר אמירות שונות והחניכים יצטרכו לומר לגב הדמות בתמונה האם המשפט נכון או לא נכון. לאחר מכן נספר לחניכים קצת על אישיות האדם

- נשאל את החניכים, מדוע נחרב בית המקדש השני? -נלמד קטע 1: מקדש ראשון מפני מה חרב? מפני ג' דברים שהיו בו: עבודה זרה וגילוי עריות ושפיכות דמים. אבל מקדש שני שהיו עוסקים בתורה, במצוות וגמילות חסדים מפני מה חרב? מפני שהיתה בו שנאת חנם. ללמדך ששקולה שנאת חנם כנגד שלש עברות: עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים (תלמוד בבלי, מסכת יומא ט',ב') - נשאל את החניכים, איך יכול להיות שהיתה גם שנאת חינם וגם גמילות חסדים? נסביר שהמצב כנראה היה כזה שרצו לקיים מצווה ולהיות שלמים כביכול בבין אדם למקום, ולא עשו כדי לעזור

1. נשחק טאבו, כל המילים שיצטרכו להגדיר יהיו אנשים מכובדים, אסור בכולם להגדיר על ידי שימוש במילה כבוד. לדוג- ראש ממשלה,אסתר המלכה, דוד המלך, משה רבנו,דוד בן גוריון. 2. כל חניך יקבל 3 פתקים- לא אקשיב בכלל, אקשיב אבל אחרי שילך אמשיך בשלי, אקשיב מיד. נציג סיטואציה זהה אך בכל פעם האדם שיהיה בה יהיה שונה: הסיטואציה- ___ מבקש ממך להרים לכלוך מהרצפה.  הדמויות- מורה בבית ספר, מחנכת, מנהל בית ספר, אדם ברחוב, חבר, מדריך מהסניף, קומונרית, החבר הכי טוב שלך, המדריך שלך. נסביר שחשוב לכבד כל אדם, בלי קשר ליחס שלי

1. נקרא עם החניכים קטע על בזבוז זמן. נשאל אותם מה הם חושבים על מי שמתואר בקטע? ככה הייתם רוצים לחיות, להתנהל בחופש? *נספח 2. ניתן לחניכים משימות לעשות בזמן קצוב כתחרות בין 2 קבוצות או לבד אופציות קבוצתי- מירוץ שליחים, בניית מגדל כוסות, להכין ריקוד על שיר, טאבו דור 3 ואופציות אישי- משחק מצא את המספר, לקפוץ כמה שיותר פעמים על רגל אחת בדקה, לקלוע לסל כמה שיותר פעמים בדקה 3. נסכם את המשחקים- ככל שאנחנו עושים יותר דברים בזמן מסויים שיש לנו, אנחנו מסופקים יותר. כדי שלא נעביר את הזמן כמו בקטע 1 כדאי שניקח

1. נציג לחניכים כל פעם 2 דפים עם ציורים של דברים שונים והחניכים יצטרכו לגלות נקודת דמיון ביניהם 2. התחברתי / never 3. נקריא חלק מהקטע של "האיש הזה הוא אחי" של יאיר לפיד *נספח נסכם עד פה- יש בינינו המון מהמשותף, ואנחנו יכולים לבחור להתמקד בו ועל ידי זה להתקרב ולהבין יותר אחד את השני. 4. נשחק משחק זכרון אנושי- חניך אחד יוצא החוצה, בזמן הזה בוחרים חניך אחר כחניך שצריך לגלות. כשהחניך שיצא חוזר- כל החניכים עומדים והחניך שיצא צריך לשאול שאלות שהתשובה עליהן זה כן או לא, החניכים עונים לפי הילד

1. עומדים במעגל. נותנים לאחד החניכים חוט צמר. כל חניך שמקבל את החוט יחזיק אותו ויזרוק את ההמשך שלו לחניך אחר. כל חניך שזורק את החוט צריך לומר מעשה טוב שהוא עשה לאחר או שעשו עבורו.  נראה שהמעשים הטובים שאנו עושים אחד לשני נרקמים ביחד והופכים למשהו גדול. כל מעשה מוסיף עוד טוב ומחזק יותר את האדם לו עשינו טוב ואת עם ישראל כולו. 2. נראה את סרטון יום האחדות 3. נשחק פים פם פום נסיק ביחד עם החניכים שכולנו שונים זה מזה, כל אחד טוב בדברים אחרים וכשכל אחד מביא את החלק שלו נוצרים הרבה גוונים שונים, וזה מוסיף

1. נותנים לחניכים לשחק משחק עם כדור. 2. ניקח לחניכים את הכדור ונאמר להם להמשיך לשחק. כמובן שאין להם דרך לעשות את זה, אי אפשר לשחק בכדור בלי הכדור.. 3. ניתן לחניכים משימות לעשות ומי שמצליח את המשימה מקבל סוכריה. בסיום המשימות, נשאל את החניכים- האם אתם מוכנים להחזיר את הסוכריה אחרי שעבדתם בשבילה? 4. נפזר על הרצפה פתקים שכתוב עליהם מקומות- קניון, בית, סניף, בית ספר, בית של חברה, ים, ירושלים שואלים שאלות וכל אחד עומד ליד מה שהוא חושב על עצמו- איפה אתה נמצא הכי הרבה, איפה אתה הכי נהנה להיות, לאן תלך אם

המון תכנים בנושא השנתי של בני עקיבא- 'קול קרא והלכתי' ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~ קוֹל קָרָא, וְהָלַכְתִּי,הָלַכְתִּי, כִּי קָרָא הַקּוֹל.הָלַכְתִּי לְבַל אֶפֹּל.אַךְ עַל פָּרָשַׁת דְּרָכִיםסָתַמְתִּי אָזְנַי בַּלֹּבֶן הַקָּרוּבָכִיתִי.כִּי אִבַּדְתִּי דָבָר. (חנה סנש) ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~ "להיות בני תורה או בנות תורה זה לא מתחיל באותיות, זה לא מתחיל מידיעות, זה לא מתחיל מציטוטים, זה לא מתחיל ממסגרות. זה להיות קשור

עשינו את הפעולה בעקבות מריבות שהיו בשבט בין החניכים ולקחנו את הנקודות שהעלנו לשיח על איך לשפר את זה בשבט, אפשר לשנות את החלק הזה לדברים יותר רלוונטיים לחניכים  1. מספרים בקצרה את הסיפור של קמצא ובר קמצא 2. מקשרים את הסיפור לספירת העומר- שנאת חינם, ואהבת לרעך כמוך 3. נחלק את החניכים לקבוצות קטנות. כל קבוצה תקבל את הסיפור של קמצא ובר קמצא מודפס, ודמות אחת מהסיפור שעליהם לחשוב ולהסביר אחר כך לכולם למה היא אשמה במה שקרה. דמויות: משרת, האורחים, בעל הסעודה, קמצא, בר קמצא, ר' זכריה 4. לפני שנשמע את הרעיונות

1.נשחק עם החניכים פינוקיו שמות 2. נשחק עם החניכים משחק שכל פעם שאנחנו אומרים שצרך לעשות משהו צריך לעשות משהו אחר: לקפוץ- להסתובב להסתובב- למחוא כף למחוא כף- לקפוץ מי שמתבלבל נפסל 3. נשחק עם החניכים המלך אמר נסכם: חשוב שנשים לב מה אנחנו עושים. בפינוקיו שמות צריך לדרוך על אחרים בשביל להצליח בעצמנו- וזה משהו אנחנו רוצים לשם בחיים באמת לא לעשות אותו. בשני המשחקים האחרים ראינו שאנחנו יכולים להצליח לעצור רגע לפני שאנחנו עושים משהו ולחשוב מה נכון לעשות ואיך נכון לפעול. כך גם כלפי החברים שלנו, חשוב שנשים

רעיונות להוסיף לפעולה על שמחה- החלק פה מתייחס יותר לפן  של איך לעורר את עצמנו לשמחה ע"י עזרים חיצוניים בתחילת הפעולה נעשה סבב בין החניכים- כל אחד ידרג מ1 עד 10 כמה הוא שמח נשחק 2-3 משחקים שהחניכים אוהבים נעשה סבב בדיחות מעגל צחוק נבקש מהחניכים לדרג שוב עד כמה הם שמחים נסביר שצריך להיות תמיד בשמחה ובמיוחד בחודש אדר. אנחנו יכולים לעשות כל מיני דברים כדי לשמח את עצמנו (כמו שראינו בפעולה), וחשוב שנעשה זאת ונשמח תמיד! צ'ופר- לחיוך אין מחיר, החיוך הוא בחינם- אז חייך. חייך בחייך, תהיה בן אדם. חייך

פעולה 1: ניצול הכוחות לעשיה (מתאים לשבת) מסר: זכינו בהרבה כוחות וכשרונות וזה לא מובן מאליו! אנחנו יכולים ויש לנו אחריות וזכות להשתמש בכוחות האלה כדי להוסיף טוב ולעזור:) מהלך: 1. נפזר על הרצפה פתקים עם תכונות טובות, כל אחד אומר תכונה טובה שיש בו / שהוא רוצה שתהיה לו 2. נעמוד במעגל, נביא לאחד החניכים חוט צמר. הוא זורק אותו לחניך אחר ואומר עליו משהו טוב (וממשיך להחזיק את תחילת החוט). החניך הזה יחיזק את החוט ויזרוק את המשכו לחניך אחר ויאמר עליו משהו טוב עד שמגיעים לכל החניכים (לשים לב למצב חברתי רגיש,

הערה- צריך מלא מלא בלונים:) תולים על הקיר בלונים שעל כל בלון כתוב אות אחת ככה שיוצא 'ערב בלונים' בתוך כל בלון יש משימה אחרת. נבחר כל פעם בלון אחר לפוצץ, ונעשה את המשימה שהיתה בתוכו *לנפח בלונים בצורות שונות יצירתיות (על רגל אחת, בשכיבה, תוך כדי קפיצה..) *21 עם בלון מים *קוף באמצע עם בלון *תחרות בין קבוצות איזה קבוצה משאירה את הבלון הכי הרבה זמן באוויר בלי להחזיק *יושבים בשורה על כיסאות. הראשון מחזיק את הבלון בין הרגליים, צריך להעביר את הבלון עד קצה השורה בלי לגעת ברצפה ובלי לגעת בידיים, כמה שיותר

1. נפזר בחדר כיסאות ליצירת מסלול מכשולים. אפשר לעשות את הפעילות גם בחלוקת כל החניכים לזוגות וגם בבחירת זוג אחד כל פעם- לחניך אחד נכסה את העיניים והחניך השני יצטרך לכוון אותו במסלול (מבלי לגעת בו) כך שיגיע לסופו בלי לגעת בכיסאות. (כל אחד עוזר לשני במה שהוא יכול והחבר חסר בו, ולכל אחד זה יהיה דברים אחרים שהוא צריך בהם השלמה) 2. נשחק 'טלפון מתוקן' (כל אחד מוסיף למה שקיים) 3. נשחק את משחק הפינגווינים- כל החניכים עומדים על כיסאות צמודים זה לזה במעגל. המדריך יוציא כל פעם כיסא אחד בזהירות, החניכים צריכים

חלק מתהליך בניית קבוצה לנבטים מטרה: החניכים יבינו שכל אחד מיוחד ושונה, שכל אחד מוסיף לשבט בדרכו הייחודית וחשוב לכולם, פעולות שאנחנו עושים משפיעות על כל השבט. מהלך: 1. נעביר בין החניכים קופסא אטומה, בכל סבב נכניס לקופסא חפץ קטן אחר. כל חניך שהקופסא עוברת אצלו צריך לתאר מה הוא רואה (בלי לומר מה החפץ עצמו) 2. נבחר כל פעם מספר חניכים ונביא להם חפץ מסויים, כל אחד מהם יצטרך להשתמש בחפץ לפי הדמות שנאמר לו להיות (זה יכול להיות מעגל חיים תינוק- ילד-זקן או סגנונות אנשים מגונדר- אנרגטי- עייף) נגיע עם החניכים

מטרה: להבין קצת יותר על עשרה בטבת, הבנת חשיבותנו בהעברת זכרון השואה, חווית המצור, הבנה כי העיקר זה הרוח על פני החומר. מהלך: 1. נוציא החוצה 3 חניכים. נחזיר אחד מהם ונספר לו בפני הקבוצה סיפור עם פרטים קטנים רבים. נחזיר חניך נוסף, והחניך לו סיפרנו את הסיפור יצטרך לספר אותו לחניך שנכנס בדיוק המירבי. נעשה כך שוב עם החניכים הנוספים שבחוץ, כאשר החניך האחרון מספר לקבוצה כולה. -החניכים יראו את הפער בין הסיפור ההתחלתי לסיפור הסופי וכן את תהליך שכחת הפרטים שבדרך. 2. נשחק 'חתול ועכבר' 3. נסביר לחניכים שבעשרה

- סבב תחושות לקראת השיבוצים - נקריא / נציג דף עם סיטואציה מבאסת, החניכים ישבצו את עצמם על הסקאלה ממבואס לשמח סיטואציות לדוגמא: פספסת את האוטובוס,היה מבחן קשה אחרי שלמדת מלא זמן,נקרעה השמלה החדשה שקנית -נשחק את משחק 'רצף פעולות' (כשמישהי מרימה את היד תקפצי במקום פעמיים וכו) נראה שכל אחד קיבל משימה שזה מה שמוטל עליו לעשות ואם הוא לא יעשה, אף אחד אחר לא יוכל למלא את מקומו! -נחלק את הקטע על רבי עקיבא ונדון בו - נלמד ביחד את הדף עם הקטעים על ר' עקיבא ושל עמנואל מורנו. נק למחשבה ודיון במהלך הלימוד:  קטע

- אופציה 1: נפתח בתחרות בין החניכים /קבוצות- מי מצליח לזמזמם הכי הרבה זמן ברצף (בלי הפסקות לנשום באמצע) אופציה 2: אפשר להחליף למשחק יותר פעיל כמו קרחונים (שעומדים על הכיסאות ולאט לאט מוציאים וצריך לא ליפול) - נציג לחניכים ציור של פלאפון. נשאל אותם האם הציור בסדר? מה יש בו? איך הייתם משפרים ומשנים אותו? הרבה פעמים אנחנו מסתכלים על המציאות כדבר מובן מאליו, התרגלנו אליה כפי שהיא. אבל אם רגע נעצור ונשאל את עצמנו האם זה המצב האידיאלי שהיינו רוצים- נראה שהרבה פעמים התשובה היא שנרצה יותר ממה שיש עכשיו.