מהי חירות אמיתית משחק 1: נשחק מסירות של מצוות- מעמידים את השבט במעגל, כל חניכה בתורה צריכה לזרוק את הכדור למישהי אחרת ולומר מצווה כלשהי (של בין אדם למקום) המטרה היא לעשות 21 מסירות כאלו מבלי להיעצר בכלל. נחזור בקצרה על כל המצוות שנאמרו ונשאל את החניכות: האם אנחנו לא משועבדים לתורה? האם כל המצוות הרבות הללו שאנו חייבים לקיים אינם עבדות בשבילנו?   משחק 2: נשחק עם החניכות שלושה מקלות או דג מלוח: פעם אחת נשחק עם הכללים הרגילים, ובפעם השניה נומר לחניכות שעכשיו אפשר לשחק איך שרוצים נשאל את החניכות איך

התורה מגבילה? שלב ראשון -סיפור: באחת מן השבתות שבהן נאלץ צביקה להישאר בבסיס "הגיעו מים עד נפש". באותו יום שישי, לאחר סדרת אימונים מפרכת, אמור היה לצאת לביתו, אלא שבשל האיחור בהזדכות על ציוד נגרם עיכוב מרגיז, וצביקה הבין, שכנראה לא יספיק להגיע לביתו לפני כניסת השבת. צביקה קיבל זאת כצו הגורל בהיותו חייל דתי ושומר מצוות. בליבו קינא מאוד בחבריו שלבשו מדי א' ויצאו לטרמפיאדה.כשנכנסה השבת, קידש צביקה בחדר האוכל לכל הפלוגה, ואחר-כך הצטרף אל חבריו לשירה נלהבת של "כל העולם כולו גשר צר מאוד".

המכתב שהייתי רוצה לשלוח, לחייל האהוב שנפל בקרב מאת שרה דבי גוטפרוינר מסר מהלב הכואב, לחיילים שלא מספיק אמרו להם 'תודה'. לחייל שמסר את חייו במלחמת העצמאות, עברו 67 שנים מאז שהלכת מכאן, אולם איש לא שכח מה עשית. איך נלחמת למען הקמתה של מדינה יהודית. איך עמדת באומץ בחזית, למרות שזה עתה הגחת מן האפר באירופה. איך השארת מאחור את אשתך החדשה ואת כל תקוותיכם להתחלה חדשה. איך הקרבת כל מה שהיה לך כדי שליהודים בכל העולם יהיה תמיד בית לחזור אליו. יש קבר על ההר בשמך. יש במוזיאון תמונה בשחור-לבן של הפנים שלך. אולם

1. החניכים ישבו במעגל על כיסאות ויניחו ראש על החניך שמשמאלם, כשהרגליים שלהם לכיוון ימין, כך שיווצר מעין מעגל מכולם. כל פעם נוציא עוד כיסא מהכיסאות שהחניכים יושבים/שוכבים עליהם, והם יצטרכו להישאר באוויר עד שכל הכיסאות בחוץ והם יצרו מעגל באוויר. ברגע שאחד החניכים נופל ונוגע ברצפה כולם פסולים. (ויתור על הנוחות שלי בשביל שכולם יצליחו) 2. החניכים יעמדו בשורה וכל אחד שהסיטואציה נכונה לגביו יתקדם צעד.  האם אעזור למישהו במצבים הבאים: בלימודים, בשטיפת כלים, לשחק עם אח קטן, לבקר את סבא וסבתא, להתנדב יחד עם

1. משחק פתיחה: נשחק עם החניכים משחק האמת והשקר. כל חניך אומר בתורו שני משפטים עליו כשאחד אמיתי ואחד שקרי, שאר החניכים יצטרכו לגלות איזה משפט נכון ואיזה לא. 2. נספר לחניכים את הסיפור 'שקר לא מוצלח'  נסביר שהשקר לא באמת מסייע ולא מוביל לתוצאות הרצויות. וגם אם הוא לפעמים כן מוביל אליהם, אנחנו פוגעים בערך האמת... 3. נחלק את החניכים לזוגות, כאשר אחד עוצם עיניים והשני מכוון אותו בכדי להגיע ליעד מסויים (אפשר לעשות תחרות בין הזוגות אם רוצים) לאחר המשחק, נשאל את החניך שעצם עיניים: איך ידעת שאתה יכול לעצום

-נשחק חבוש - נחלק לכל חניך מדבקה עם מספר אסיר - מסדר: נשחק עם החניכים שצריך להסתדר מהר ובלי לדבר לפי קטגוריות שנאמר.. לדוגמא: תאריך יומולדת, מספר בית, מספר אחים וכו - התעמלות בוקר: תחרות ריצה/ מירוץ שליחים, משחקי כדור וכו -ארוחה: לאכול ביסקוויט כמה שיותר מהר -חקירות: נשחק 'הרוצח' -בדידות: ניתן לכמה חניכים לעשות מונולוג בנושא מסויים (קצוב בזמן) - נשחק את המשחק 'אני יושב על כיסא וקורא למספר' לפי המספר אסיר אפשר לתת בסוף תעודת שחרור מהכלא אפשר לתת נקודה למחשבה- מה הדברים שאני אסיר בהם? איך אני יוצא

1. נציג לחניכים 2 תמונות: אחד של רב שאנחנו מעריכים (עדיף שלא ככ מוכר במראה שלו), ותמונה של אדם שמחופש לחרדי. נשאל את החניכים: אצל מי היית הולך ללמוד תורה? מי יותר גדול בתורה לדעתך? אפשר אחר כך לגלות להם מי זה כל אחד בתמונה, לספר טיפה על הרב, ולהפנות את תשומת ליבם לכך שמראה חיצוני לא מעיד לנו על הפנים של האדם. 2. נשחק עם החניכים רגליים רגליים עיניים 3. נשחק עם החניכים דג מלוח (בשני המשחקים אנו שופטים לפי דברים חיצוניים- הסתכלת? זזת? ולא שמים לב למשהו מעבר- לדוגמא: למה זזת? אולי הזיזו אותך?) 4. נספר

1. נשחק עם החניכים כדורגל סיני 2. נשחק כיסאות מוזיקליים 3. נשחק עם החניכים תופסת כלשהי (בכל המשחקים כל אחד חושב רק על עצמו ולא על האחרים) 4. נפזר על הרצפה 3 דפים זה ליד זה כביכול על פי סקאלה עולה, נקריא לחניכים סיטואציות שונות כאשר כל סיטואציה הם צריכים להתמקם בעצמם על הציר לפי מה שהם חושבים שמתאים לה.. הדפים: יהרוס לו את היום, יפריע לו קצת, לא ישנה בכלל. הסיטואציות: לארגן ערב כיתה בלי להודיע למישהו, לדבר למישהו לא יפה, כולם מדברים ומישהו מגיע ומתייחס לכולם לחוץ מלמישהו אחד, לייבש מישהו בכוונה. (כמובן

לפני שנה בדיוק, בערב שבת הגדול תש"פ, פרסמתי את הפוסט הזה. נראה לי שבפרספקטיבה של שנה שווה לקרוא אותו שוב. פייר, הטוב התגבר עוד יותר מכל מה שהעזנו לחלום. הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו. סוף העולם ושבת הגדול הרב חגי לונדין לכל המתרגשים מהסרט או מהספר ש'חזה' את הקורונה - אני מציע לא להתרגש.דמיונות על סוף העולם הן דמיונות נפוצים בתרבות המערבית. הפסימיות מייצרת באופן טבעי חזיונות אפקולפטיים. מידי כמה ימים מופיע ספר /סרט/ סדרת טלביזיה שמתארים נגיף / מטאור / רעידת אדמה/ פלישה של חייזרים שמשמידים את

בס''ד ובהשתדלותנו מהלך הפעולה: >> מפזרים דמויות על הרצפה- • אמא בהריון • רב גדול • חייל בצבא • מדריכה בבנע • הומלס • מדען משוגע • זקנה ערירית • שליח פיצה • ילד קטן • הייטקיסטנותנים פרטים ואת הסיפור הכללי של כל אחד מהדמויות. >> מספרים שנפלה פצצת אטום וכל העולם הושמד חוץ מ-10 אנשים.יש רק 2 חליפות הצלה, וצריך לבחור מי להציל.  >> עושים סבב ובו כל אחד אומר מי השניים שהוא מציל עם החליפות ולמה דווקא אותם. למשל הסבתא כי יש לה חכמת חיים, אמא בהריון כדי שיהיה המשכיות, מדען שיצור אבולוציה

אֲפִיקוֹמָן / נֹעַם חוֹרֵב כְּשֶׁהָיִיתִי קָטָן, אַף פַּעַם לֹא מָצָאתִי אֶת הָאֲפִיקוֹמָן. הָיִיתִי הוֹפֵךְ אֶת הַמְּגֵירוֹת פּוֹתֵחַ אֶת הָאָרוֹן מֵזִיז אֶת הַמְּנוֹרוֹת  מְבַלְגֵּן אֶת הַסָּלוֹן עוֹלֶה עַל הַמְּקָרֵר  זוֹחֵל מִתַּחַת לַשָּׁטִיחַ כִּמְעַט כְּבָר מְוַותֵּר מַמְשִׁיךְ, וְאָז מַבְטִיחַ: הַשָּׁנָה אֲנִי אֶמְצָא - כּוּלָּהּ מַגֶּבֶת וּמַצָּה! אֲבָל לֹא מְשַׁנֶּה עַד כַּמָּה הָיִיתִי רוֹצֶה תָּמִיד הָיָה אֵיזֶה בֶּן-דּוֹד אַחֵר שֶׁמּוֹצֵא וְשׁוּב אוֹתוֹ סִיפּוּר גַּם בַּחַג שֶׁאַחֲרָיו

סיפור יפה לערב פסח. בשנת 1954, דוד בן גוריון ,כשהיה ראש ממשלה, נסע לארצות הברית כדי להיפגש עם הנשיא דאז אייזנהאור ולבקש את עזרתו ותמיכתו ברגעיה הקשים של ישראל הצעירה. באחד המפגשים עם מי שהיה אז מזכיר המדינה של הממשל, ג'ון פוסטר דאלס, זה התעמת עם בן גוריון במידה רבה של התנשאות: "אמור לי, ראש ממשלה - את מי אתה ומדינתך בעצם מייצגים? האם יהודי פולין או יהודי תימן, רומניה, מרוקו, עיראק, בריה"מ או ברזיל הם אותו דבר? אחרי 2000 שנות גלות, האם אפשר לדבר על עם אחד, תרבות אחת? מורשת אחת או מסורת יהודית

בס"ד מדפיסים דף של ספירה לאחור של כמה ימים נשארו לבידוד שכל אחד מסמן בבית שלו (מצורף קובץ לדוגמה), ומביאים לכל חניך שבבידוד לבית שלו כמה רעיונות לכמה דברים שיעבירו את הזמן קצת בבידוד בעזרת הלוח ויעשו לחניכים קצת שמח (: ● אם לשבט שלכם יש קבוצת ווצאפ אפשרי לעשות שכל יום מסמנים X בלוח וכל אחד שולח לקבוצת ווצאפ תמונה שלו עם הסימון של היום. ● כל יום עושים זום שבו מסמנים ביחד את הX של היום. ● קולאז יומי שכל חניך מצטלם עם הלוח שבו מסומן כמה ימים נשארו לבידוד. ● בסוף הבידוד כל אחד מצטלם עם הלוח שכולו

בידוד וזה לא נשמע ממש בסדר במיוחד לפני ליל הסדר חדר סגור בקושי עם מקום הלוואי שהבידוד יעבור בטוב אבל אולי רגע נסתכל כל אחד רגע בחלון נחשוב מה נעשה כדי לנצל את הזמן המון המון בינתיים קצת נעזור לכם, בכל זאת.. עד שתצאו בעז"ה עם שתיים שליליות נקווה שבמדחום לא יהיה לכם הרבה מעלות מה שכן רצינו לומר שאליך _______ אנחנו מתגעגעים בעיקר תכל'ס, אין כמוך בעולם לא מצאנו כזה חניך עוד אף פעם.. שיעבור בטוב ובקלות!! אוהבים!! ~שמות המדריכים/ות~  

פעולה לכבוד חג הפסח: מהו פסח בעצם? ♥שלב ראשון: נפזר על הרצפה את המילים:  -חירות -פרעה -עבדים -גאולה -חמץ -מצות -נקיונות נבקש מהחניכים לומר לנו מה המילה שהם הכי חושבים שמתארת את חג הפסח בשבילם. (*יכול להיות שהרבה יאמרו נקיונות, וכאן מטרת הפעולה, להעצים את החג, לפתוח את עיניהם של החניכים לחשיבות של האירוע ההיסטורי הכ"כ חשוב הזה.) ♥שלב שני: נשחק מספר משחקים: -מחבואים -משחק מסוים בכדור (מחניים\כדורגל\כדורסל) -3 מקלות לאחר כל המשחקים האלה החניכים כמובן יוציאו מרץ וייהנו, גם כשהמשחקים הם המוכרים והפשוטים

לאן המדינה הזו הולכת? הרב חגי לונדין יש לי סיפור. אני לא יודע לגמרי לאן לשייך אותו - לפסח או לבחירות - אבל הוא הולך ככה:במשפחה שלנו נוהגים לסיים את ניקיון הבית שבוע לפני פסח ואז לצאת לטייל, כך שיוצא שביומיים הללו אנו נמצאים בבית שאן ומסיירים במעיינות באזור (נשוב הביתה לבחירות כמובן). אתמול חיפשנו תפילת מנחה והתגלגלנו לבית כנסת ששמו 'מקור ברוך'. הגענו לאולם רחב ידיים שבנוי בבנייה קלה - אבל מושקעת - שנדלירים, מזגנים קבועים וכאלה. הנחתי שזהו בית הכנסת הקבוע ורק תהיתי, מכיוון שהמתפללים היו כמעט כולם

להיות חופשי ************ להיות חופשי זה להעלות פוסט על משהו שבוער לך להגיד לעולם, אבל לא להיכנס כל חמש דקות לפיד לבדוק כמה לייקים הוא קיבל והאם מישהו עשה לו שיתוף. להיות חופשי זה להפסיק לאגור דברים בבית. בגדים, ספרים, חפצים. זה להיות מסוגל לשחרר הלאה דברים שסתם תופסים אצלך מקום בבית ויש אחרים שממש יוכלו להנות מהם.  להיות חופשי זה לשים בצלחת כמה אוכל שאתה צריך כדי להיות שבע, אבל לא להעמיס ולצאת עם כאב בטן. זה לאכול עם הפה ולא עם העיניים. להיות חופשי זה להפסיק לפזול הצידה ולהשוות. זה לחיות את החיים

1. נשים על הרצפה דף גדול שכתוב עליו 'עבדי הזמן עבדי עבדים הם, עבד ה' הוא לבדו חופשי' (ריה"ל) נשאל את החניכים- מה מוזר במשפט?  נעלה את השאלה המתבקשת יחד איתם: איך ייתכן עבד שהוא חופשי? 2. החניכים יעמדו במעגל, כשבתוכו נפזר מספרים על דפים כמספר ילדי השבט. החניכים יצטרכו לדרוך על המספרים לפי הסדר, מבלי לדבר, ומבלי ששנים ידרכו יחד על אותו מספר, וכל החניכים צריכים להשתתף.. 3. ניתן לחניכים לקרוא סיטואציות עבור כל השבט/ בקבוצות: - יעל מתלבשת לפי האופנה למרות שהיא לא כל כך אוהבת איך שזה נראה, אבל ככה

מהלך הפעולה: 1. אקווקואה דה לה אומה עם קרם הגנה (10דק) 2. משחק הדמייה: פנטומימת רשמ"צ (15דק)- החניכות מקבלות פתקים של דברים ברשימת הציוד שלהן וכל חניכה בתורה מקבלת פתק וצריכה להציג אותו בפנטומימה והחניכות צריכות לגלות איזה ציוד זה (אפשר גם לא לומר להם שישר זה ציוד ולתת להבין לבד) ציוד לדוגמא: אוהל, מים, כובע, תיק, בגדים חמים ללילה, פנס, מברשת ומשחת שיניים, שק שינה, קרם הגנה... 3. משחק הדמייה: סיטואציות ופתרונות (10דק)- כל חניך בוחר פתק מהמדריך , על הפתק רשומה

*הניצול* הוא מתקשר למספר הצלוב על זרועו. מחכה למישהו שיענה ישלב אותו לחיים הקודמים. לוודא שזה לא היה סתם סיוט. שזה היה אמיתי. הקרונות, המחנות, השריפות. שזה היה אמיתי. לא חלום בלהות. הוא מחכה שהוא ישכח אך רוצה תמיד לזכור הוא אומר שהוא בסדר אך עוד חודר הכפור הוא חושב שזה יעבור, שהכל סתם מחשבות והירהורים. אבל כל פעם שהוא הולך לסופר הוא חוזר עם 36 קילו שימורים. הוא טוען שהוא ישן "כמו תינוק בעריסה" אך הוא חולם על ביתו שם בגרמניה, שהיה מועד להריסה. הוא כותב לו בחוברת הצהובה והקטנה. מספרים של

1. נשחק פיופיו 2. נחלק את החניכים ל2 קבוצות לא שוות בגודלן ונאמר להם לשחק מירוץ שליחים כאשר הקבוצה הראשונה שגומרת מנצחת. -כמובן ששלקבוצה עם הרבה חניכים אין סיכוי לנצח, אבל אם אנחנו מבינים שהחשיבות היא בדרך ובהשתדלות שלנו- הם ישחקו בכל זאת. 3. נפזר על הרצפה מספרים כמספר הילדים בשבט. החניכים יעמדו במעגל מסביב למספרים ויצטרכו לדרוך על כולם לפי הסדר, בלי לדבר ובלי ששניים ידרכו על אותו מספר ביחד, תוך השתתפות של כל החניכים. -קשה לא להיפסל, ואולי הרבה פעמים בדרך ניכשל, אבל אנחנו רוצים את הדרך, את המשחק

1. נספר לחניכים סיפור על הבדרן: אדם שהגיע לרופא בגלל עצבות, הרופא המליץ לו על בדרן בעיר הסמוכה, ואז האדם אמר שזה הוא אותו הבדרן.. נשאל את החניכים, איך ייתכן שאדם שמשמח ומצחיק אחרים ונראה שהוא שמח, הוא בעצם לא? (נק' למחשבה) 2. נפזר משפטים שונים על הרצפה, כל חניך יעמוד ליד המשפט שמתאר בעיניו בצורה הטובה ביותר מהי שמחה. ניתן לתת לחניכים להסביר מדוע הם חושבים כך.  המשפטים: -כשאדם מצליח להוכיח לעצמו את כוחו, הוא שמח -שמחה היא ההרגשה שיש לנו כשאנחנו נותנים לאחרים -מי שיודע לקחת כל דבר בקלות הוא אדם שמח

האם אנחנו משתדלים להיות אכפתיים ולעזור לסובבים אותנו? 1. נבחר 2 חניכים ונקשור להם את הרגליים. נעמיד את כל החניכים בשורה וניתן להם משימה: כולם צריכים להגיע למקום מסויים תוך 6 שניות. נשים לב להתנהגותם ונעורר את תשומת ליבם לכך לאחר המשימה- האם חשבנו רק על עצמנו או עזרנו לחברים שיותר קשה להם? (החניכים עם הרגליים הקשורות) 2.נשחק 'קוף באמצע'. נסביר שאמנם במשחק זה המהות שלו.. אבל בחיים שלנו, יכול להיות שיש מישהו מול העיניים שלנו שצריך עזרה, מנסה ולא מצליח, והשאלה זה האם אנחנו עוזרים לו או שבכלל לא שמים

מטרת הפעולה לעורר את החניכים למחשבה- מה זה אני? מה מגדיר אותי באמת? עם איזה חלק בתוכי אני מזוהה? לאן אני שואף? 1. נעביר מראה בין החניכים, כל חניך יצטרך לתאר במילה אחת מה הוא רואה 2. נשחק עם החניכים טאבו. המילה האחרונה שניתן כהגדרה תהיה 'אני'. 3. נקרא עם החניכים את הסיפור על מר איקס. (במהלך הסיפור החניכים שותפים ולפי הסימנים- מוחאים כפיים או רוקעים ברגל)   *מצורף כקובץ נפתח דיון- איך מגדירים אני? מה זה כולל האני? 3. נפזר על הרצפה הרבה דברים שאפשר אולי להגדיר בעזרתם מהו ה'אני', ננסה להגיע למסקנה משותפת