תרום
צור קשר
מהלך הפעולה:
> בוחרים 2 חניכים ועושים ביניהם תחרות מי בונה פירמידה מכוסות מהר יותר. לפני תחילת התחרות אומריםלשבט (בלי שהמתמודדים ישמעו) לעודד את אחד מהם ולשני להגיד דברים שיבאסו אותו (בקשר לתחרות) ולהציק לו.
> פתקי משימות- כל חניך מקבל פתק בו כתוב משהו שהוא צריך לעשות אחרי מישהו אחר(לדוג': "אתה הראשון, מחא כפיים שלוש פעמים", "ברגע שתשמע מישהו מוחא כפיים תעשה קוקוריקו" וכו'..)
> מעגל אנושי- שוכבים במעגל על כסאות (בצורה בה הראש של כל חניך על הברכיים של מי שמאחוריו) ולאט לאט מוציאים את הכסאות. המטרה- לא לפול
> לפני הפעולה מבקשים מכל בת להביא פרי שהיא אוהבת מהבית ובפעולה מכינים סלט פירות.
>סיפור על צפרדעים:
להקה של צפרדעים טיילו להם ביער, לפתע, נפלו שני צפרדעים לתוך בור עמוק מאוד.
כל שאר הצפרדעים התגודדו יחד סביב הבור. כשהם ראו עד כמה הבור עמוק הם צעקו
לצפרדעים שנפלו:
"חבר'ה, אין לכם שום סיכוי שתצאו מכאן בחיים... אתם נחשבים כבר למתים... חבל
לכם בכלל להתאמץ!"
לצפרדעים שנפלו לא היה שום חשק לוותר על חייהם בכזאת קלות.
התעלמו שני הצפרדעים מקריאות חבריהם וניסו לטפס ולקפוץ החוצה בכל כוחם,
בשעה שהצפרדעים שמחוץ לבור ממשיכים לצעוק להם ולסמן להם בכל מיני דרכים עם הידיים שאין להם סיכוי...
אחד הצפרדעים שמע בעצתם של הצפרדעים, אפסו כוחותיו, הוא נכנע, ומיד נפל ומת
בקרקעית הבור.
הצפרדע השני, לא ויתר, הוא המשיך לנסות בכל כוחו בשעה שהצפרדעים מסמנים לו בתנועות
וצועקים מפתח הבור:
"חבל על המאמץ... אין לך שום סיכוי בעולם...", "הפסק את המאמץ
והסבל שלך, ופשוט תמות".
בכל זאת הצפרדע המשיך לנסות ואף הגביר את מאמציו לנוכח קריאות חבריו...
ובסופו של דבר, בשארית כוחותיו הצליח לצאת מן הבור עייף ותשוש.
לאחר שנח מעט, שאלו אותו חבריו הצפרדעים:
"איך עשית את זה? הבור היה ממש עמוק וסיכוייך להינצל היו אפסיים?..."
בשפת הסימנים הסביר להם הצפרדע הזה כי הוא חירש...
הוא לא שמע מה אומרים לו, ובטעות פירש את קריאותיהם הנרגשות כמילות עידוד...
מסר:
בשביל להתקדם אנו צריכים אחד את השני, בד"כ אם יעודדו אותך ויתמכו בך יהיה לך יותר קל וטוב(כמו במשחק הראשון), לכל אחד יש את התכונות שלו שבלעדיהן הקבוצה כולה לא תוכל להתקדם (כמו בפתקי משימה, פתקים= תכונות).
וגם במעגל- כדי שיווצר משהו יפה אנחנו צריכים כל אחד ואחד, אם מישהו אחד יחליט שאין לו כח ויפול הוא יהרוס לכולם! כולם יפלו בעקבותיו!
כל אחד צריך להביא את התכונות שלו ולא להשטיח את האישיות שלו כדי להתאים לחברה שמסביב, תארו לכם שכולם היו מביאים אותו פרי לסלט- האם זה היה בכלל סלט פירות? לא! זה אולי היה אותו פרי בהרבה חתיכות, שזה נחמד, אבל מה העניין? אנחנו לא אותו בן אדם בגופים שונים , אנחנו אנשים שונים! ולכן עלינו להביא כל אחד את התכונות הטובות שלו וביחד יצא משהו יפה וטוב- סלט פירות! יש צורך באחדות, לא אחידות!
נ.ב: אפשר להגיד את אותו רעיון על עמ"י כולו ולא רק על השבט...
מה צריך לעשות מראש?
* להביא כוסות חד"פ
* להכין פתקי משימה
* להדפיס סיפור על צפרדעים
* להגיד לכל חניך להביא פרי שהוא אוהב
