מערך "ארץ ישראל-הזכות והמאבק"

פעולה א'-בכוח הזכות:

כל הדיבורים על "זכויות היסטוריות" בוויכוח בנינו לבין הערבים הם חסרי שחר ונובעים,על כל פנים אצלנו,מחוסר הבנה ומחוסר ידיעה בתולדות היישוב היהודי בארץ ישראל. שני אלה הולידו לפחות 3 הבנות כוזבות:
1. ההנחה שהקונפליקט בנינו לבין הערבים התחיל רק בדורות האחרונים,כלומר,מאז ההתיישבות המחודשת בא"י
2. מצאנו את הארץ מיושבת כבר ע"י עם אחד שישב פה לפנינו במשך מאות שנים.
3. חזרנו לארץ שאלפיים שנה לא הייתה מיושבת על ידינו.

בפעולה הראשונה הזאת,אנחנו נפריך את ההבנות הכוזבות הללו.

הקונפליקט הערבי-ישראלי,או כפי שהוא נקרא כיום,"הסכסוך הישראלי-פלסטינאי":
נראה להם את הסרטון הבא:
https://www.youtube.com/watch?v=dX39y5MsnoU
ונשאל אותם: זהו ביטוי ליחס הערבים אלינו-"מהנהר עד לים,פלסטין תשוחרר". ממתי אתם חושבים שזה התחיל?

תשובות יכולות להיות דברים בסגנון של: מאז הקמת המדינה,מאז העליות עוד לפני הקמת המדינה,מאז ומעולם.
את התשובות הללו אתם צריכים להפריך. אתן לכם 2 דוגמאות להנחות של החניכים ואת ההפרכות שלהם:
1. מאז הקמת המדינה-עוד הרבה לפני הקמת המדינה היו פרעות ביהודים,כך שככל הנראה,שנאת היהודים בקרב הערבים הייתה קיימת לפני הקמת המדינה
2.מאז העליות עוד לפני הקמת המדינה-עוד הרבה לפני שאפילו חשבנו לעלות לארץ,היו פוגרומים ה=ביהודים בארץ,אפילו ערבים יחידים שרצחו יהודים יחידים,גם אם לא דרך "הארגונים" שיש כיום (חיזבאללה,חמאס וכד')

עכשיו נספר להם קצת על תחילת הקונפליקט הערבי-ישראלי.
רקע: מאז ומעולם כל שלטון חדש וזר שכבש את א"י הכיר ביחס המיוחד שיש לתת ליהודים היושבים שם. למשל: הכובשים הפרסים,הכריזו על ברית עם היהודים ואפילו החזירו שטחים ליהודים. הערבים שבימי עומר,שיתפו את היהודים בכיבוש הארץ ונתנו להם אפשרות לעזור בכישוב הארץ ואפילו טענו שהם יכולים להגיע לארץ בזכות היותם בני הדודים של היהודים.צלח א-דין פרסם הכרזה בה מתיר לכל יהודי להגיע לירושלים,ועוד כל מיני שלטונות שהגיעו אחריהם והתייחסו באופן מיוחד ליהודים.

בואו נדלג רגע לשנת 640. הערבים כובשים את א"י והפעם,הביטוי העיקרי לגבינו היה גזילת הקרקעות. הערבים החרימו את בתיהם ורכושם של היהודים ושיעבדו את החקלאים היהודיים לגדודי הצבא שלהם. פה בעצם מתחיל הסכסוך הערבי-ישראלי.

מציאת הארץ מיושבת כבר ע"י עם אחד שישב פה מאות שנים לפנינו:

מארק טיוון מגיע לארץ ישראל בשנת 1867 ומתאר בספרו "מסע התענוגות לארץ ישראל" את א"י כך: "נדמה לי שמכל הארצות בעלות הנוף המדכדך, ארץ ישראל מחזיקה בכתר. הגבעות קירחות, צבען דהוי, וצורתן רחוקה מלשובב את העין. העמקים הם מדבריות מכוערים המעוטרים בשוליהם בצמחייה דלה שפניה כמו אומרות יגון וייאוש... כל קו הוא גס, צורם וכל תו הוא חד, ללא פרספקטיבה - המרחק אינו מחולל כאן קסמים. זוהי ארץ משמימה, חסרת תקווה, שבורת לב".
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3834253,00.html  (הכתבה המלאה,אפשר להביאה לחניכים)

וגם- "מבין כל הארצות המכוערות שבעולם - אומר מרק טווין - ארץ-ישראל היא האלופה. ההרים חשופים, הגבעות קרחות, העמקים הם ישימון כעור ודל צמחייה. זוהי ארץ חרבה ומקוללת, יריחו נשארה תל הריסות כפי שהשאיר אותה יהושע בן-נון, נצרת היא עיר נידחת, ירושלים עלובה וקודרת, שורצת מצורעים, נכים וחובבי בקשישים נצחיים ותושביה בלויי סחבות ומצחינים, עמוסים בזבובים ופרעושים והבעת פניהם מטומטמת".

הנרי בייקר טריסט הגיע גם לביקור בארץ ישראל בשנת 1867 וגם הוא מתאר בכתביו את א"י כך: 

חזרה לארץ שכביכול לא הייתה מיושבת על ידינו מימי בית שני:

מאז ומעולם א"י הייתה מיושבת ע"י היהודים. הבעיה היא,שמאז ימי בית שני והגלויות לא נמצאים כאן ככ הרבה ולכן קל יותר להגיד שלא היינו כאן. אך,בואו נוכיח את זה שאנחנו כן היינו פה ע"י דברים שנכתבו באותם תקופות מימי בית שני והלאה.

תקופת התנאים:
מעשה בר' יהודה בן בתירה ור' מתיא בן חרש ור' חנינא בן אחי ר' יהושע ור' יונתן, שהיו יוצאין לחוצה לארץ, והגיעו לפלטוס וזכרו את ארץ ישראל, וזלגו דמעותיהם וקרעו בגדיהם וקראו המקרא הזה (דברים י"א, לא-לב): "וירשתם אותה וישבתם בה ושמרתם לעשות את כל החוקים וכו'" וחזרו ובאו למקומם. אמרו: ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצוות שבתורה. ומעשה בר' אלעזר בן שמוע ור' יוחנן הסנדלר שהיו הולכין לנציבין אצל יהודה בן בתירה ללמוד ממנו תורה והגיעו לצידן וזכרו את ארץ ישראל, זקפו עיניהם וזלגו דמעותיהן וקרעו בגדיהם וקראו המקרא הזה (דברים י"א, לא-לב): "וירשתם אותה וישבתם בה ושמרתם לעשות את כל החוקים וגו'" חזרו באו להם למקומם. אמרו: ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצוות שבתורה. (ספרי דברים ראה, פיסקה פ'; ילקוט שמעוני, דברים ראה, רמז תתפ"ה)

מעשייה זו מוכיחה כי בתקופת התנאים ישבו יהודים בארץ ישראל!

בתקופה התנאים היחס לכל מי שלא גר בא"י הייתה חריפה מאוד!
ר' שמעון בן אלעזר אומר: ישראל שבחוצה לארץ עובדי עכו"ם בטהרה הן. כיצד עכו"ם שעשה משתה לבנו, והלך וזימן את כל היהודים בעירו, אף על פי שהן אוכלים משלהן ושותין משלהן ושמש שלהן עומד על גבן - עובדי עכו"ם הן, שנאמר (שמות ל"ד, ט"ו): "וקרא לך ואכלת מזבחו". (תוספתא שם)
רבי שמעון בן אלעזר אומר,בעצם, שכל מי שלא גר בארץ ישראל אין לו א-לוקים!!!!!!

תקופת האמוראים:
על גישת אמוראי ארץ ישראל ניתן לומר, כי הם ממשיכים את הקו של התנאים שבארץ ישראל. גם בעיניהם מצוות ישוב ארץ ישראל היא המרכזית שבתורה, וכל הקיום היהודי תלוי בה. ולא זו בלבד, אלא שהם מחריפים יותר מקודמיהם את התבטאויותיהם כלפי אלה שעזבו את הארץ וירדו ממנה. אנו יודעים שבשנות המשבר הגדול בקיסרות, בשנים 286-235, שבה והתגברה מאוד הירידה מארץ ישראל. 
גם מתוך כך ניתן להסיק שהיו יהודים בא"י.

מ.ד. מתאר את הר הקשיים הגדולים של חיי היום יום בארץ ישראל בתקופה זו: הירידה מן הארץ נתחזקה ביותר מראשית השליש השני של המאה השלישית, מתחילתה של תקופת האנרכיה באימפריה הרומית ואילך. מחמת הגזרות הכלכליות הקשות, בתוך פחות משני דורות ירד מאוד ערך הכסף. מלבד האינפלציה החמורה הכבידו ביותר המסים והגזרות האחרות של השלטון על תושבי הכפרים והערים גם יחד. "אמר ר' יוחנן, אם הזכירוך לבולי (=מועצת העיר), יהיה הירדן בעל גבולך" (ירושלמי, מועד קטן ב' ג', פ"א ע"ב), היינו, אם מינוך חבר בבולי, המועצה העירונית, ברח אל מעבר לירדן מזרחה (כדי להגיע לחצי האי ערב או לאימפריה הססנית), מחמת ערבותם האישית של חברי המועצה לגביית המסים. ובאמת רווחה באימפריה כולה מאז ראשית האנרכיה, בריחה - בין מן הערים בין מן הכפרים. (ההיסטוריה של ארץ ישראל, כרך חמישי עמ' 34)

ימי הביניים:
בעל התוספות כותב: "בסוף ימיו של ר' חיים כהן החלה תנועת עליית יהודים מצרפת לארץ ישראל. תנועה זו באה כנראה בעקבות הלחץ שכן רק היא היתה בשטח שיפוטו הישיר של המלך. אחר הצלחותיו של המלך הצעיר להרחיב את גבולות ממלכתו הוחזרו אמנם היהודים לפאריס בשנת 1198, אבל ביטחונם התערער בהרבה" וכו'.
דבר זה גם מראה שלא רק היו יהודים בא"י,אלא גם החלה עלייה קטנה מארצות שונות כמו צרפת.

מאז,אנו כבר מכירים את ההסטוריה ויודעים להגיד שהיו יהודים באי מאז ימי הביניים,כך שלא צריך ממש להוכיח את זה.

פעולה ב'-המאבק:

להתחיל את הפעולה בסרטונים מהדף הרשמי של צבא הגנה לישראל.
תבחרו את הסרטונים שירתקו את החניכים שלכם בהתאם לאופי השבט.
https://www.youtube.com/user/idfspox1/videos - הכתובת של הדף.

אני בטוחה שאחרי הסרטונים הללו לחברי השבט שלכם יהיה הרבה מה לומר. עכשיו צריך לתת להם את המקום הזה לבטא את מה שהם חושבים. כנראה,הרבה מן הדברים שתשמעו יהי בסגנון של "אני חולה על צ"הל","אין על צה"ל","מדיייםםם" וכד'.

עכשיו,תנו לכל חניך כצ'ופר או אפילו על דף במרכז המעגל את הציטוט הבא:
"אולי החיים שלי היו קצרים מהרגיל,אבל נהניתי מכל רגע ורגע. עשיתי את זה למען כולכם ולמען המדינה. עם ישראל חי" (נדב ריימונד ז"ל נפרד במכתב מבני משפחתו,חייל צוק איתן)

על מה אתם חושבים שנופלים חיילינו?
בשביל מה להם למות על הגנת המולדת? 
למה דווקא א"י?

פה,תנו להם את השאלה הבאה שנשלחה ל"חברים מקשיבים" באתר "כיפה":
http://www.kipa.co.il/ask/show/276260-% ... 7%90%D7%9C

אם אתם רוצים,אפשר לקחת את החלק הזה של המערך ולהפוך אותו לפעולה נוספת למערך-למה דווקא א"י?

לסיכום המערך אפשר להראות את הסרטון הבא: https://www.youtube.com/watch?v=xWra5LI4xm4.
זה סרטון מדהים!!!!

בהצלחה