תרום
צור קשר
מטרה: החניכים יראו גם פן אחר בציונות הדתית ויפנימו שהדרך שלה זה 100% תורה ו 100% עבודה ולא פשרנות!
מהלך הפעולה:
1. הגדרות בזוגות – מתחלקים לזוגות ואז אחת שואלת את השניה "מי את?" והשניה עונה משהו שמגדיר אותה (שם, גיל, מצב בחיים, צבעים) ומחזירה "מי את?" ככה ממשיכים עד שאחת הבנות נתקעת (לא עונה בזמן).
2. קטעים שמספרים על קבוצות / פרטים בציונות הדתית(מצורף למטה)
3. דיון על הקטעים- האם זה משקף את הציונות הדתית כולה? את האידיאל שלה?
צ'ופר-
"על פי התורה אשר יורוך ועל המשפט אשר יאמרו לך תעשה לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל"(דברים יז יא)
רש"י- אפילו אומר לך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין, וכל שכן שאומר לך על ימין ימין ועל שמאל שמאל.
העבודה- כל דבר שאנחנו עושים בחיים בא וצריך לבוא מהתורה. התורה היא תורת חיים ולכן אין כזה דבר לקיים פחות טוב את התורה או להחליט מה לדעתנו צריך לקיים ומה לא בשביל לבצע טוב יותר את "העבודה" או להיפך, אין דבר כזה 50% תורה ו50% עבודה. השאיפה היא 100% תורה וכמובן מתוכה- 100% עבודה!
שנזכור את זה תמיד ונצליח ללכת עפ"י זה בע"ה!
מסר:
אמנם בציונות הדתית יש אנשים שעושים מעשים לא כל כך לרוח ההלכה אבל אנחנו צריכים להבין שהם לא מייצגים את הציונות הדתית כולה והשאיפה שלנו, של הציונות הדתית, היא ללכת תמיד "על פי התורה אשר יורוך", (לא כמו בשיחת פלאפון שהבחורה טענה שבמגזרנו לא מקשיבים לרבנים! זה הכללה וממש לא השאיפה!) האידיאל של הציונות הדתית הוא 100% תורה ועבודה ולא שהעבודה, חיי החול, מבטלים את התורה.
לכן גם אנחנו לא יכולים להגיד על אחרים בציבור ובעמ"י בכלל "הם לא מספיק דוסים בשבילי" וכדומה, ובכך להוציא את עצמנו מהכלל אלא צריך לזכור שאנחנו כל הזמן מצויים בתהליך לשאיפה, ל 100% הזה.
קטעים-
1.שר החקלאות אורי אריאל (הבית היהודי) השתתף הערב (שלישי) בכנס בבנייני האומה בירושלים, שנערך תחת הכותרת "השפעת הגרעינים התורניים על החברה הישראלית."
באירוע השתתפו מאות חברי הגרעינים התורניים של רשת "שעלים", לצד השר להגנת הסביבה זאב אלקין, ראש מועצת אפרת עודד רביבי, יו"ר מפעל הפיס עוזי דיין ומייסד "שעלים" הרב רחמים נסימי.
"אי אפשר לתאר את התרומה של הגרעינים", סיפר השר אריאל, "החל מגרעיני השומר הצעיר ועד הגרעינים התורניים, שכמות התרומה שלהם גדולה מכמות ההשקעה בהם.
"ראשי ערים רודפים אחרינו בבקשה להביא להם גרעינים לעיר בגלל העובדה הזו", העיד שר החקלאות. "המדינה צריכה להבין את גודל המפעל האדיר הזה ואת האתגרים שניצבים בפניו ולכן אנחנו פועלים להגדיל את תקציבי הגרעינים ואף להכניס זאת לבסיס התקציב".
2."בשני העשורים האחרונים השכיחות של חובשי הכיפות הסרוגות בני הציונות הדתית, ביחידות הקרביות של צה"ל ובעיקר ביחידות החי"ר גדלה בהתמדה בקו ליניארי עולה, זה בולט במיוחד ביחידות החי"ר של צה"ל ובבה"ד 1 בי"ס לקצינים."
"אם לפני 20 שנה, שיעור חובשי הכיפות שסיימו בבה"ד 1 קורסי חי"ר היה ארבעה אחוזים, היום הוא ארבעים אחוזים. יש מפקדים בכירים בצבא, מג"דים, מח"טים כולם בני הציונות הדתית, השכיחות שלהם גבוהה בהרבה יחסית לגודלן באוכלוסייה כולה, תופעה אגב שמאפיינת תחומים נוספים במגזר האזרחי."
3. תמר שילה מקדומים היא המתמודדת הדתייה שנכנסה אמש לבית "האח הגדול". אמה לא אהבה את הרעיון.
תמר שילה בת ה-30 היא הדיירת השנייה מתוך 16 הדיירים שנכנסו אמש (רביעי) לבית "האח הגדול".
שילה היא תושבת קדומים במקור וכעת מתגוררת בתל-אביב, שם היא לומדת כתיבה בבית הספר "מנשר" לאמנויות, ובכוונתה אף להעלות מחזה על הגירוש מגוש קטיף. בעבר למדה שילה ב"אספקלריא".
לרובכם היא מוכרת ממערכונים של אנדרדוס, בהם זכתה לגלם את דמות השדכנית במערכון "קריעת ים סוף", או את אם המשפחה במערכון על "שבת ישראלית".
לפני שנכנסה אמש לבית האח הצהירה תמר על עצמה כדתייה השומרת מצוות, תפילות ושבת. באותו סרטון, המוקרן לפני הכניסה לבית האח הגדול, נראתה אמה האומרת: "לנו יש האב הגדול, הקב"ה", ונראה היה שאינה מרוצה מהעובדה כי בתה נכנסת לשם.
כשעלתה במדרגות לעבר הבית אמרה עליה מנחת התכנית, קורין גדעון כי "בביתה של תמר לא מרוצים אמנם מהעובדה שתמר משתתפת בתכנית, אך יותר מודאגים מכך שהיא עודנה רווקה".
נציין כי שילה איננה הדיירת הדתייה הראשונה בבית האח, ובעונה הקודמת התמודד גם אלדד גל-עד, איש גוש קטיף, שאף הגיע לשלבים הכמעט סופיים של התכנית. התכנית משודרת זו העונה השביעית בערוץ 2, ובעלת הרייטינג הגבוה ביותר בתכניות הריאליטי. (מתוך ערוץ 7)
4. תנועת בני עקיבא קיימה היום (ראשון) את מסע סוכות השנתי, כאשר השנה לראשונה יצאו למסע למעלה מ-20,000 חניכים.
המסע מתקיים באזורים שונים ברחבי הארץ- לטרון, עמק חפר, יער יתיר, שפלת יהודה, נחל תבור, כרמל, מבואות ירושלים וגוש עציון.
בין היתר, כ-3,000 חניכי מחוז ירושלים טיילו באזור גוש עציון, כאשר מאות מתוכם, תושבי הגוש, טיילו באזור מערת הערבייה.
הטיול התקיים בשיתוף בי"ס שדה כפר עציון שביצע בעבר גם חפירות ארכיאולוגיות במקום. מדובר במערת מסתור בה נמצאו בעבר כלי חרס ומטבעות מתקופת בר כוכבא. על פי המסורת - בר כוכבא שלח למקום את אנשיו על מנת שיביאו לו משם ארבעת המינים לחג הסוכות.
מזכ"ל בני עקיבא יאיר שחל סיכם, "חניכי התנועה שוב הצביעו הבוקר ברגליים למען ארץ ישראל. החיבור של הדור הצעיר למורשת וההיסטוריה של עם ישראל היא עוד חוליה בשרשרת הארוכה של העם הזה".
5.שיחת טלפון/ הרב חגי לונדין
בנות רבות מתלבטות בכיתה יב´ לאן להמשיך בשנה הבאה. הרב חגי לונדין קיבל שיחת טלפון מעניינת ומעוררת מחשבה מאחת מהן...
הייתי רוצה לשתף אתכם בשיחת טלפון שקיבלתי לפני כמה ימים מנערה אולפניסטית. הסיבה שאני מתעד את השיחה הזו בכתב היא מפני שקבלתי רושם שהנערה דברה בתמימות, ולדעתי יש כאן פחות שיחה נקודתית ויותר שיקוף של מצב תרבותי; אז הנה, למעט העלמה של השמות לא נגעתי. מילה במילה.
– שלום. אפשר לדבר עם הרב?
– מדבר.
– שלום, אתה לא מכיר אותי. שמי ענת (שם בדוי) ואני לומדת באולפנת (השם שמור במערכת) במרכז הארץ. אני תלמידת יב' ומתלבטת לגבי שנה הבאה האם ללכת לשירות לאומי או לצבא. מה הרב חושב?
– אני לא מכיר אותך ברמה האישית, אבל בעיקרון, למעט מקרים מאד חריגים, בת אינה אמורה לשרת בצבא. אנו מאד מאמינים בחשיבות של השירות הצבאי, אבל מבחינה הלכתית – ועוד יותר מבחינה רוחנית ונפשית – המסגרת הצבאית אינה מקום המתאים לבנות. אני ממליץ לך ללכת לשרות לאומי ושם תתרמי את התרומה שלך לחברה הישראלית.
– אבל הרב, היו אצלנו באולפנה נציגים של ארגון (השם שמור במערכת) והסבירו לנו שזה 'קידוש השם' שבנות דתיות ישרתו בצבא וכולם יסתכלו עליהן.
– תראי, אני הייתי קצת נזהר בשימוש במינוח 'קידוש השם' לכל פעולה שאדם דתי עושה. לפי קו החשיבה הזה נאמר שלשבת בקולנוע בסרט לא צנוע זה גם 'קידוש השם' כי דתיים מראים שהם פתוחים לתרבות החילונית. אז ממש לא. 'קידוש השם' זה לא לעשות כל דבר, העיקר שימצא חן בעיני החברה; 'קידוש השם' זה שאת עושה משהו שהוא נכון מבחינה תורנית, וחלק מהנכונות שלו שהוא מקרין גם כלפי אנשים אחרים. לעומת זאת, אם מבחינה תורנית המעשה הזה אינו נכון – אז זה לא קידוש השם, גם אם יעשו עליך כתבה בעיתון.
– איך הרב מסביר את זה שחברה שלי הלכה לרב (השם שמור במערכת), שאמר לה שחובה (!) על בנות דתיות לשרת בצבא? הוא איים עליה שאם היא לא תלך אז היא עוברת עבירה.
– גם בעולם הרפואה, אם מאד תחפשי, תמצאי רופא שאומר שלעשן זה בריא, ומן הסתם יהיו גם כמה עיתונאים שאוהבים לעשן שימנפו את אותו רופא בתקשורת ויעשו מזה רעש. אבל כל מי שאמיתי עם עצמו יודע, שכאשר מחפשים את הדעה הרפואית המקובלת לא הולכים לשוליים אלא לדעה הרווחת. על אותו משקל, רוב מוחלט של הרבנים חושב שלא טוב שבת תשרת בצבא. אז עם כל הכבוד, אדם נורמאלי שמצהיר שהוא הולך על פי ההלכה המקובלת ופתאום מחליט החלטה קריטית בחייו על סמך דעה נידחת – זה קצת חשוד. זה אגב נכון בכל נושא הלכתי, ובטח בנושא כמו פה, שיש בו קונצנזוס כמעט מוחלט.
– אבל הרב, אנחנו בציבור הדתי לאומי מפעילים שיקול דעת, אנחנו לא חייבים להתחשב בדעה של הרבנים.
– אז למה התקשרת אלי?
– אתה יודע מה? אתה צודק.
והשיחה נותקה.
כך זה היה. מילה במילה.
6.בעקבות חתימת הסכמי אוסלו, החליט עמיר בראשית 1995 שעל ראש הממשלה רבין חל דין רודף ושם לעצמו למטרה לרצוח אותו לצורך עצירת מתווה אוסלו. החל מינואר 1995,[9] ניסה עמיר שלוש פעמים לרצוח את רבין באמצעות אקדח "ברטה" שהיה ברשותו, אך ברגע האחרון נמנע מהמעשה עקב ביטול האירועים, סידורי האבטחה ומניעות טכניות.
במקביל תכננו עמיר ואחיו חגי התארגנות מחתרתית לפגיעה בערבים, שהייתה אמורה לפעול לאחר נסיגת צה"ל משטחי יהודה ושומרון. לצורך כך אגרו כמות ניכרת של אמצעי לחימה שנגנבו מצה"ל וגייסו מספר חברים לביצוע פעולותיה. ההתארגנות נחשפה במהלך חקירתם לאחר הרצח.
ב-4 בנובמבר 1995, התקיימה עצרת תמיכה בתהליך השלום בכיכר מלכי ישראל בתל אביב. העצרת אורגנה כתגובה להפגנות הימין, תחת הסיסמה "כן לשלום, לא לאלימות". בתום העצרת, חיכה עמיר לרבין במגרש החנייה הסמוך, ושם רצח אותו ביריות אקדח.
