תרום
צור קשר
מטרה -
חיזוק הגבולות של השבט בכל התחומים, ולהגיע עם החניכות להבנה של המשמעות האמיתית של הגבולות.
תוכן -
1. דג מלוח
ללא הוראות
אין חזרה אחורה, אין זמן מסוים, פשוט רצים. (בגדול- מוציאים את הפואנטה)
2. מחבואים
משחקים פעם ראשונה בלי שטח מוגדר, מה שמקשה את כל העניין ומוריד את הפואנטה מהפורמט. לאחר מכן, משחקים עוד פעם, עם שטח מוגדר, כדי להמחיש את החוסר וההבדל.
3. כדורגל אנושי
עם שטח מסוים. החניכים מבינים שרק כשיש שטח מוגדר והם יודעים אותו, ה יכולים להרגיש בו בטוחים יותר ולפעול (לתפוס את הקבוצה השנייה)
וכשהם יודעים את הגבולות, הם יודעים שכשהם עוברים לגבול של הקבוצה השנייה הם צריכים להיזהר יותר.
וכנ"ל בחיים- כשאתה בתוך הגבול שלך, אתה מרגיש חופשי יותר, וכשאתה עובר את הגבול- עליך להיזהר לא להיתפס.
4. דיון וסיפור
מניחים שני דפים על הרצפה\ מספרים להם שתי סיטואציות.
• שושנה הולכת לחברה, חוזרת מאוד מאוחר, קמה מאוד מאוחר ביום שלמחרת, והיא עייפה מאוד במשך כל היום.
• חבצלת הולכת לחברה, מקפידה על שעת חזרה הביתה, קמה בשעה סבירה בבוקר, וממלאת את היום שלה בדברים.
שואלים את החניכים "מי יותר חופשי? מי יותר עצמאי ושולט בעצמו?"
(מתקשר לחופש הגדול)
ומפתחים דיון
5. סיכום
סביר מאוד שהחניכים ילכו לכיוון שושנה, בצורה לגיטימית, אבל בסוף הדיון מסכמים, ומחדדים נקודות.
בחיים, הגבולות מתבטאים בכל מיני דרכים. הם יכולים להיות מאוד בסיסיים, כמו שינה ואכילה, והם יכולים להיות גם גבולות שאנחנו צריכים להתאים לעצמנו באופן אישי, כמו שעת חזרה הביתה, שעות מסכים, וכו'.
הגבולות נתפסים הרבה פעמים כמשהו מגביל, חוסם ומעצבן
אבל יש להם משמעות יותר עמוקה ואמיתית.
הגבולות באים לייצר לנו מסגרת, שבתוכה, נוכל לפעול, ליזום, ובעיקר למלא את החלל הזה בדברים טובים ומקדמים.
ויותר מזה, ללא גבולות אנחנו מתפזרים ומסתכנים ללכת ועלולים להידרדר, ליפול ולחטוא (כמו במשחקים ובסיפור)
הגבולות שומרים עלינו ומציבים אותנו בעמדת המשפיע ולא המושפע, היוזם ולא הזורם.
_נקודה עמוקה יותר-_
אחת השאיפות שלנו כיהודים, והיא מתבטאת בתורה ובמצוות, היא ליצור גבולות, שיגרמו לחיים שלנו להיות מלאים יותר, טובים יותר, ומכוונים יותר, שאנחנו נשלוט ונוביל אותם לדברים גדולים, שבעז"ה ישפיעו טוב על העולם כולו.
התאמה לתקופת הקורונה