רעיון המערך: כל דבר שאנו עושים בעולם מונע מתוך צורך שלנו לעשותו- לפעול. לכן לפני שמתחילים לדבר על כל מיני רעיונות ואידיאלים חשוב שנראה להם שהם צרכים וכולים לפעול. רעיון הפעולה: להבין ולהדגיש שוב שבחיים אנחנו פועלים תמיד, וגם לעודד אותם לפעול עוד. משחק: נותנים לכל אחד פתק ען מקרה מסיום (נספח 1) ואז הוא צריך להגיד אם הוא עושה משהו או לא וגם לנמק (עם ילדים קטנים צריך לחשוב טוב איך לעשות את זה כי מנסיון לתת להם פתקים זה לא כל כך עובד) סיפור: מספרים על הרב דרוקמן בצבא שהוא והחברים שלו החליטו לעשות עונג
רעיון המערך: כל דבר שאנו עושים בעולם מונע מתוך צורך שלנו לעשותו- לפעול. לכן לפני שמתחילים לדבר על כל מיני רעיונות ואידיאלים חשוב שנראה להם שהם צרכים וכולים לפעול. (הערה: את המערך עשיתי אחרי חודש ארגון בתקופה של חנוכה, לכן חלק מהפעולות מקושרות לחנוכה) רעיון הפעולה: כשאנחנו פועלים ועושים דברים לא תמיד זה אפשרי לעשות אותם לבד וצריך לפעול ביחד. משחק: מחלקים אותם לכמה קבוצות. שמים בכל מני מקומות שקשה להגיע אליהם לבד (מקומות גבוהים וכדומה) דברים שהם צריכים להשיג. לכל קבוצה יש זמן קצוב להשיג את הדברים.
רעיון המערך: כל דבר שאנו עושים בעולם מונע מתוך צורך שלנו לעשותו- לפעול. לכן לפני שמתחילים לדבר על כל מיני רעיונות ואידיאלים חשוב שנראה להם שהם צרכים וכולים לפעול. (הערה: את המערך עשיתי אחרי חודש ארגון בתקופה של חנוכה, לכן חלק מהפעולות מקושרות לחנוכה) רעיון הפעולה: כשאנחנו עושים דברים ופועלים צריך להשקיע ולהתאמץ. משחק: א) מחלקים אותם לכמה קבוצות. לכל קבוצה מבאים מספר קפלות/כוסות. אומרים להם שהם צריכים ללבנות את המגדל הכי גבוה (כדי להגביל אותם בזמן), אבל גם מזהירים אותם שהמדריך אולי יפרק ויהרוס את
רעיון המערך: כל דבר שאנו עושים בעולם מונע מתוך צורך שלנו לעשותו- לפעול. לכן לפני שמתחילים לדבר על כל מיני רעיונות ואידיאלים חשוב שנראה להם שהם צרכים וכולים לפעול. (הערה: את המערך עשיתי אחרי חודש ארגון בתקופה של חנוכה, לכן חלק מהפעולות מקושרות לחנוכה) רעיון הפעולה: להראות לחניכים שהם פועלים כל הזמן מרצונם מתי שהם צריכים לעשות דברים. משחק: א) מביאים סדין/מחצלת ופורסים אותו על הרצפה. אומרים להם לעמוד עליו ושהמטרה שלהם היא להפוך את הסדין מבלי לרדת ממנו ולגעת ברצפה. ב) נותנים להם כל מיני משימות
מערך מילה במידה- להבין שיש לנו כוח במילים שלנו ושאנחנו צריכים להשתמש בהם במידה! הסבר כללי על המערך- המערך כולל 6 פעולות(כולל פעולת סיום ופעולת פתיחת מערך) אני עשיתי את המערך לכיתה ד' אך לכיתה ד' בוגרת. חושבת שזה מתאים לרוב הגילאים וכמובן יש להתאים לשבט לפי הצורך... הפעולות במערך- הפעולות: דיבור טוב או רע? במידה! יש כוח למילים-הכוח הטוב(כוחה של מחמאה וכו) כוח רע- לשון הרע כוחה של שתיקה-פעולת שקט צורת ואופן הדיבור+(דף קשר?) פעולת סיכום מטורפתת בכל פעולה במעריך מקבלים בועת דיבור אחת או שתיים ומכניסים
חלק א': אני כחלק מעם ישראל- זה לא רק אני כאן!! חלק ב': אני כחלק מהנשים בעמ"י- גם אני יכולה להיות אישה צדיקה ומשפיעה!! חלק ג': קבלת עול מצוות- עכשיו זה באמת חלק ד': ערב בנות כסיום נחמד חלק א'- אני כחלק מעם ישראל אנחנו רוצים שהחניכות יבינו שהם לא חיות לבד בעולם- הם חלק מעם ישראל: עם הנצח שניצח עם התורה והמסורת. 1. משחקים "הפרלמנט", ומחלקים שמות של אנשים בעמ"י: חרדיה עם 8 ילדים, תל אביבית, קיבוצניקית, מורה ללשון, הייטקיסטית, שרה, מישהי מהשכונות, מתנחלת, עירוניסטית, מסורתית וכו'...
מערך תפילה- - למה תפילה? 1. אומרים לחניכים שיש דג זהב שיכול להגשים את המשאלות שלנו ושואלים את החניכים מה הם היו מבקשים מהדג. 2. שואלים את החניכים למה צריך להתפלל ? 3. מספרים על עיירה שבה אמרו שיש יום אחד בשבוע לדבר עם המלך. והיה ילדאחד שממש חיכה לזה והיה לו הרבה מה להגיד ולבקש מהמלך. וכשהיום הזה הגיע הוא התלבש יפה והלך בזמן כדי לא לאחר למלך. בדרך הוא פגש חבר, והם דיברו ובסוף הוא הפסיד את ההזדמנות לדבר עם המלך. 4. סיפור: הי! יוסי! אתה שומע אותי? אתה שוב לא מתסכל עליי..בעצם מתי אתה כן מעיף מבט לעברי?הנה
מערך צניעות שמבוסס בעיקר על הרעיונות של הרבנית אוריה מבורך:)
לפני הפעולה עושים סבב שמות ואיך כל אחד מרגיש\תחביבים של כל אחד. משחק ראשון: לוקחים צלחת ושמים בתוכה שוקולד פרה וצריך לחתוך את השוקולד ותוך כדי שואלים את מי שיושב וחותך את השוקולד שאלות. כל ילד שיצא לו בקובייה 6 מחליף את הילד במעגל וצריך לשבת ולחתוך תוך כדי שהוא חותך הילדים ממשיכים לזרוק את הקובייה ומי שיוצא לו 6 מחליף אותו. שאלות: בן כמה אתה? מאיזה בית ספר אתנ? מה הצבע האהוב עליך? מה אתה הכי אוהב לעשות? משחק שני: טלפון שבור סיכום: הכי חשוב שלילדים יהיו כיף!
פעולה לשבת – מערך בת מצווה -הכנסת אורחים (רבקה אימנו אמא 1) משחקים: חתול ועכבר תופסת כיפים שתי כלבים ועצם סיפור: במשך שנים רבות נדדו האחים הקדושים רבי אלימלך מליז'נסק ורבי זושא מאניפולי בדרכים הכפריות של גליציה כשהם מתחזים לקבצנים פשוטים. הם נדדו מעיירה לעיירה, מכפר לכפר, מזככים את נשמותיהם בקשיי הגלות ומעניקים לאחיהם היהודים השראה בדברי עידוד יום אחד, מאוחר בערב, הגיעו האחים לעיירה לודמיר. משראו חלון מואר בבית גדול ונאה למראה, נקשו על הדלת וביקשו מקום ללון בלילה. "כאן זה לא בית מלון!",
פעולת פתיחת מערך לפזר כמה חטיפים בצלחות לכיבוד - גם בשביל המשחק מילים (כבוד/כיבוד - הבנתם? ) וגם כדי להכניס לאווירת פתיחת מערך... אפשר גם לתלות בחדר כל מיני אמירות של חז''ל שקשורות לכבוד, שיהיו תלויות לכל אורך המערך, כמו "יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך", "כבד את אביך ואת אימך", "ואהבת לרעך כמוך", "והדרת פני זקן", "איזהו מכובד? המכבד את הבריות" וכו... משחקים: *וואה- עומדים במעגל, שמים את הידיים לכיוון מרכז המעגל וצועקים וואה. בוחרים חניך שמתחיל והוא
פעולה א'-בכוח הזכות: כל הדיבורים על "זכויות היסטוריות" בוויכוח בנינו לבין הערבים הם חסרי שחר ונובעים,על כל פנים אצלנו,מחוסר הבנה ומחוסר ידיעה בתולדות היישוב היהודי בארץ ישראל. שני אלה הולידו לפחות 3 הבנות כוזבות: 1. ההנחה שהקונפליקט בנינו לבין הערבים התחיל רק בדורות האחרונים,כלומר,מאז ההתיישבות המחודשת בא"י 2. מצאנו את הארץ מיושבת כבר ע"י עם אחד שישב פה לפנינו במשך מאות שנים. 3. חזרנו לארץ שאלפיים שנה לא הייתה מיושבת על ידינו. בפעולה הראשונה הזאת,אנחנו נפריך את ההבנות הכוזבות
מערך אולפנות (אם משנים קצת אפשר גם להפוך את זה למערך בחירת ישיבות) פעולה 1 שלב 1- כתיבה, כל אחת עם עצמה שאלות לכל אחת על עצמה (מי אני? מה אני אוהבת לעשות? מה משמח אותי? וכו') שאלות מכווינות על אולפנות (דוג' מה אני רוצה? פנימיה/ בלי פנימיה, רחוק/ קרוב ולמה) רשימת אולפנת בארץ, בנוסף יש מקום למלא: שם האולפנה:... מתי היום הכירות:... מתי היום ראיונות... דף לכל אולפנה שבדקתי/ שאני יבדוק וכותבים שם מה החסרונות, יתרונות, איזה בנות עוד שאני מכירה בודקות שם וכו'.- אם החניכות עדין לא בדקו את האולפנה,
מערך פעולות שהכינו אנשי חומש על התישבות ובפרט על חומש;)
מערך ארץ ישראל פעולה 1- למה לא אוגנדה? שלב 1- משחקים: שחורים אדומיםדגליםהרצל אמרשלב 2- דיון: לאחר המשחק הרצל אמר נשאל את החניכים- מי היה הרצל? לאחר שכל אחת תגיד מה שהיא יודעת בנושא נספר על הרצל (* מצורף סיפור בסוף). נסביר על זה שהוא רצה להקים מדינה באוגנדה ונשאל את החניכים למה לא אוגנדה? נעשה סבב וכל חניך יגיד את דעתו וניתן לדיון להתפתח. שלב 3- לימוד (מסר): אפשר להקריא חלקים המפרק הראשון בספר של הרב אבינר "עם בארצו" או אם זה חניכים בוגרים ממש להקריא את הקטע של הרב קוק "ארץ ישראל
שיהיה בהצלחה!!!
מיועד ל: כיתות ז'-ח'. ציוד דרוש: -קבץ 1 וקובץ 2 מודפסים -צ'ופרים -דפי מחברת (אם יש עדיף דפים יותר יפים) ועפרונות. -נירות (לא חובה, רק שיהיה אווירה) הכנה לפעולה: -תולים על הקיר בסניף את עשר השאלות שבקובץ 1. השאלות הינם שלונת אישיות שמנוסחות בצורה של כאילו אתה שואל את עצמך. הם מתחילות יותר סטנדרתיות, ואז הופכות ליותר אישיות. -אם רוצים, מדליקים נירות. אם לא, אז מעמעמים את האורות. מהלך הפעולה: שלב א: מכניסים את החניכים בהדרגה לחדר. (כל אחד נכנס אחרי שהקודם עבר את שאלה 3.) מביאים לכל חניך שנכנס דף ועיפרון,
מערך תפילה- למה תפילה? 1. אומרים לחניכים שיש דג זהב שיכול להגשים את המשאלות שלנו ושואלים את החניכים מה הם היו מבקשים מהדג. 2. שואלים את החניכים למה צריך להתפלל ? 3. מספרים על עיירה שבה אמרו שיש יום אחד בשבוע לדבר עם המלך. והיה ילדאחד שממש חיכה לזה והיה לו הרבה מה להגיד ולבקש מהמלך. וכשהיום הזה הגיע הוא התלבש יפה והלך בזמן כדי לא לאחר למלך. בדרך הוא פגש חבר, והם דיברו ובסוף הוא הפסיד את ההזדמנות לדבר עם המלך. 4. סיפור: הי! יוסי! אתה שומע אותי? אתה שוב לא מתסכל עליי..בעצם מתי אתה כן מעיף מבט לעברי?הנה
מה התנועה עושה כיום 4.docxמה התנועה עושה כיום??? חלוצים גם בתורניות. תשכ"ב – תשמ"א לאחר השנים הראשונות בהם התבסס הישוב והמדינה הפכה לעובדה מוגמרת, החלו מאמצים רבים לשלב נוסף בהעמקת והתאמת מבנה החיים לעידן ותקופה זו. המדינה ושואת יהודי אירופה חייבה שידוד מערכות. ברור היה כי האופן בו ימוסדו מסגרות החיים ביישוב החדש ובמדינה הצעירה יקבעו את מבני החיים. משכך, החליטו מוסדות התנועה כי הגיעה השעה לייצר מסגרות חינוך שיתנו מקום לרעיון הערכים והתפיסתה התנועתית ברוח "תורה עם דרך ארץ". בשנים
מה התנועה עשתה בארץ 3.docxמה התנועה עשתה בארץ? בפעולה הקודמת דיברנו על כך שהתנועה עלתה לארץ אחרי וויכוח קשה, למרות שלא היה לתנועה שום אידיאל שקשור לארץ ישראל. מה עדיף בתור שליחות? לעבוד עם נוער שוליים ולחזק אותו או לתמוך בארץ ולפעול למענה (כמו הנוער תומך בריבונות, להקים ישובים ביו"ש, וכו')? זאת בדיוק השאלה שהייתה לתנועה. מהרגע שהם הגיעו לארץ הם התחילו ליישב אותה ולחזק ישובים חדשים שהיו בה, אבל הם שכחו לגמרי מהנוער החרדי (באותה תקופה לא היו דתיים אלא רק 'חרדים' וחילונים) שנמשך לתנועות הנוער החילונית
התנועה בארץ 3.docxחמישים השנים הראשונות של התנועה בארץ תרצ"ה – תשמ"ה (1935-1985) בוגרי עזרא עולים ארצה כאמור, בקיץ תרצ"ג (1933) רבים מבוגרי "עזרא" בגרמניה החלו לעלות ארצה, מי כחלוץ ומי יחד עם משפחתו ברישיון עליה (סרטיפיקט). מבין החלוצים העזראים מתארגנות קבוצות המייסדות את הקבוצים הראשונים של פועלי אגודת ישראל בארץ. "חפץ חיים" ברחובות ואח"כ בגדרה ו"קבוץ נוער אגודתי" בכפר סבא, שהתאחדו מאוחר יותר בשנת תש"ד ועלו יחד להתיישבות. אחרים מוצאים את דרכם
למה התנועה עלתה לארץ ישראל החוג הארץ-ישראלי בפרוס שנות השלושים של המאה הקימו בגרמניה יוזמים מקרב "עזרא" באישור ההנהלה הארצית חוג ארצי אשר ריכז את פעולותיו סביב בעיות ההתיישבות החדשה בארץ ישראל. בראשית למדו בעיקר ידיעת הארץ, תולדות ההתיישבות וכדו', אולם יותר מאוחר הצליחו לגייס תרומות כדי להקים מרכז הכשרה ראשון ברודגס ליד העיר פולצה. החברים הכשירו את עצמם בעבודה חקלאית בסביבה (מאוחר יותר גם במשק העצמי). הכשרה זו נפתחה שנים עוד לפני יסוד מרכזי ההכשרה שהוקמו על ידי התנועות הציוניות שהתעצמו