1. עומדים במעגל. נותנים לאחד החניכים חוט צמר. כל חניך שמקבל את החוט יחזיק אותו ויזרוק את ההמשך שלו לחניך אחר. כל חניך שזורק את החוט צריך לומר מעשה טוב שהוא עשה לאחר או שעשו עבורו.  נראה שהמעשים הטובים שאנו עושים אחד לשני נרקמים ביחד והופכים למשהו גדול. כל מעשה מוסיף עוד טוב ומחזק יותר את האדם לו עשינו טוב ואת עם ישראל כולו. 2. נראה את סרטון יום האחדות 3. נשחק פים פם פום נסיק ביחד עם החניכים שכולנו שונים זה מזה, כל אחד טוב בדברים אחרים וכשכל אחד מביא את החלק שלו נוצרים הרבה גוונים שונים, וזה מוסיף

1. נותנים לחניכים לשחק משחק עם כדור. 2. ניקח לחניכים את הכדור ונאמר להם להמשיך לשחק. כמובן שאין להם דרך לעשות את זה, אי אפשר לשחק בכדור בלי הכדור.. 3. ניתן לחניכים משימות לעשות ומי שמצליח את המשימה מקבל סוכריה. בסיום המשימות, נשאל את החניכים- האם אתם מוכנים להחזיר את הסוכריה אחרי שעבדתם בשבילה? 4. נפזר על הרצפה פתקים שכתוב עליהם מקומות- קניון, בית, סניף, בית ספר, בית של חברה, ים, ירושלים שואלים שאלות וכל אחד עומד ליד מה שהוא חושב על עצמו- איפה אתה נמצא הכי הרבה, איפה אתה הכי נהנה להיות, לאן תלך אם

המון תכנים בנושא השנתי של בני עקיבא- 'קול קרא והלכתי' ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~ קוֹל קָרָא, וְהָלַכְתִּי,הָלַכְתִּי, כִּי קָרָא הַקּוֹל.הָלַכְתִּי לְבַל אֶפֹּל.אַךְ עַל פָּרָשַׁת דְּרָכִיםסָתַמְתִּי אָזְנַי בַּלֹּבֶן הַקָּרוּבָכִיתִי.כִּי אִבַּדְתִּי דָבָר. (חנה סנש) ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~ "להיות בני תורה או בנות תורה זה לא מתחיל באותיות, זה לא מתחיל מידיעות, זה לא מתחיל מציטוטים, זה לא מתחיל ממסגרות. זה להיות קשור

עשינו את הפעולה בעקבות מריבות שהיו בשבט בין החניכים ולקחנו את הנקודות שהעלנו לשיח על איך לשפר את זה בשבט, אפשר לשנות את החלק הזה לדברים יותר רלוונטיים לחניכים  1. מספרים בקצרה את הסיפור של קמצא ובר קמצא 2. מקשרים את הסיפור לספירת העומר- שנאת חינם, ואהבת לרעך כמוך 3. נחלק את החניכים לקבוצות קטנות. כל קבוצה תקבל את הסיפור של קמצא ובר קמצא מודפס, ודמות אחת מהסיפור שעליהם לחשוב ולהסביר אחר כך לכולם למה היא אשמה במה שקרה. דמויות: משרת, האורחים, בעל הסעודה, קמצא, בר קמצא, ר' זכריה 4. לפני שנשמע את הרעיונות

1.נשחק עם החניכים פינוקיו שמות 2. נשחק עם החניכים משחק שכל פעם שאנחנו אומרים שצרך לעשות משהו צריך לעשות משהו אחר: לקפוץ- להסתובב להסתובב- למחוא כף למחוא כף- לקפוץ מי שמתבלבל נפסל 3. נשחק עם החניכים המלך אמר נסכם: חשוב שנשים לב מה אנחנו עושים. בפינוקיו שמות צריך לדרוך על אחרים בשביל להצליח בעצמנו- וזה משהו אנחנו רוצים לשם בחיים באמת לא לעשות אותו. בשני המשחקים האחרים ראינו שאנחנו יכולים להצליח לעצור רגע לפני שאנחנו עושים משהו ולחשוב מה נכון לעשות ואיך נכון לפעול. כך גם כלפי החברים שלנו, חשוב שנשים

רעיונות להוסיף לפעולה על שמחה- החלק פה מתייחס יותר לפן  של איך לעורר את עצמנו לשמחה ע"י עזרים חיצוניים בתחילת הפעולה נעשה סבב בין החניכים- כל אחד ידרג מ1 עד 10 כמה הוא שמח נשחק 2-3 משחקים שהחניכים אוהבים נעשה סבב בדיחות מעגל צחוק נבקש מהחניכים לדרג שוב עד כמה הם שמחים נסביר שצריך להיות תמיד בשמחה ובמיוחד בחודש אדר. אנחנו יכולים לעשות כל מיני דברים כדי לשמח את עצמנו (כמו שראינו בפעולה), וחשוב שנעשה זאת ונשמח תמיד! צ'ופר- לחיוך אין מחיר, החיוך הוא בחינם- אז חייך. חייך בחייך, תהיה בן אדם. חייך

פעולה 1: ניצול הכוחות לעשיה (מתאים לשבת) מסר: זכינו בהרבה כוחות וכשרונות וזה לא מובן מאליו! אנחנו יכולים ויש לנו אחריות וזכות להשתמש בכוחות האלה כדי להוסיף טוב ולעזור:) מהלך: 1. נפזר על הרצפה פתקים עם תכונות טובות, כל אחד אומר תכונה טובה שיש בו / שהוא רוצה שתהיה לו 2. נעמוד במעגל, נביא לאחד החניכים חוט צמר. הוא זורק אותו לחניך אחר ואומר עליו משהו טוב (וממשיך להחזיק את תחילת החוט). החניך הזה יחיזק את החוט ויזרוק את המשכו לחניך אחר ויאמר עליו משהו טוב עד שמגיעים לכל החניכים (לשים לב למצב חברתי רגיש,

הערה- צריך מלא מלא בלונים:) תולים על הקיר בלונים שעל כל בלון כתוב אות אחת ככה שיוצא 'ערב בלונים' בתוך כל בלון יש משימה אחרת. נבחר כל פעם בלון אחר לפוצץ, ונעשה את המשימה שהיתה בתוכו *לנפח בלונים בצורות שונות יצירתיות (על רגל אחת, בשכיבה, תוך כדי קפיצה..) *21 עם בלון מים *קוף באמצע עם בלון *תחרות בין קבוצות איזה קבוצה משאירה את הבלון הכי הרבה זמן באוויר בלי להחזיק *יושבים בשורה על כיסאות. הראשון מחזיק את הבלון בין הרגליים, צריך להעביר את הבלון עד קצה השורה בלי לגעת ברצפה ובלי לגעת בידיים, כמה שיותר

1. נפזר בחדר כיסאות ליצירת מסלול מכשולים. אפשר לעשות את הפעילות גם בחלוקת כל החניכים לזוגות וגם בבחירת זוג אחד כל פעם- לחניך אחד נכסה את העיניים והחניך השני יצטרך לכוון אותו במסלול (מבלי לגעת בו) כך שיגיע לסופו בלי לגעת בכיסאות. (כל אחד עוזר לשני במה שהוא יכול והחבר חסר בו, ולכל אחד זה יהיה דברים אחרים שהוא צריך בהם השלמה) 2. נשחק 'טלפון מתוקן' (כל אחד מוסיף למה שקיים) 3. נשחק את משחק הפינגווינים- כל החניכים עומדים על כיסאות צמודים זה לזה במעגל. המדריך יוציא כל פעם כיסא אחד בזהירות, החניכים צריכים

חלק מתהליך בניית קבוצה לנבטים מטרה: החניכים יבינו שכל אחד מיוחד ושונה, שכל אחד מוסיף לשבט בדרכו הייחודית וחשוב לכולם, פעולות שאנחנו עושים משפיעות על כל השבט. מהלך: 1. נעביר בין החניכים קופסא אטומה, בכל סבב נכניס לקופסא חפץ קטן אחר. כל חניך שהקופסא עוברת אצלו צריך לתאר מה הוא רואה (בלי לומר מה החפץ עצמו) 2. נבחר כל פעם מספר חניכים ונביא להם חפץ מסויים, כל אחד מהם יצטרך להשתמש בחפץ לפי הדמות שנאמר לו להיות (זה יכול להיות מעגל חיים תינוק- ילד-זקן או סגנונות אנשים מגונדר- אנרגטי- עייף) נגיע עם החניכים

מטרה: להבין קצת יותר על עשרה בטבת, הבנת חשיבותנו בהעברת זכרון השואה, חווית המצור, הבנה כי העיקר זה הרוח על פני החומר. מהלך: 1. נוציא החוצה 3 חניכים. נחזיר אחד מהם ונספר לו בפני הקבוצה סיפור עם פרטים קטנים רבים. נחזיר חניך נוסף, והחניך לו סיפרנו את הסיפור יצטרך לספר אותו לחניך שנכנס בדיוק המירבי. נעשה כך שוב עם החניכים הנוספים שבחוץ, כאשר החניך האחרון מספר לקבוצה כולה. -החניכים יראו את הפער בין הסיפור ההתחלתי לסיפור הסופי וכן את תהליך שכחת הפרטים שבדרך. 2. נשחק 'חתול ועכבר' 3. נסביר לחניכים שבעשרה

- סבב תחושות לקראת השיבוצים - נקריא / נציג דף עם סיטואציה מבאסת, החניכים ישבצו את עצמם על הסקאלה ממבואס לשמח סיטואציות לדוגמא: פספסת את האוטובוס,היה מבחן קשה אחרי שלמדת מלא זמן,נקרעה השמלה החדשה שקנית -נשחק את משחק 'רצף פעולות' (כשמישהי מרימה את היד תקפצי במקום פעמיים וכו) נראה שכל אחד קיבל משימה שזה מה שמוטל עליו לעשות ואם הוא לא יעשה, אף אחד אחר לא יוכל למלא את מקומו! -נחלק את הקטע על רבי עקיבא ונדון בו - נלמד ביחד את הדף עם הקטעים על ר' עקיבא ושל עמנואל מורנו. נק למחשבה ודיון במהלך הלימוד:  קטע

- אופציה 1: נפתח בתחרות בין החניכים /קבוצות- מי מצליח לזמזמם הכי הרבה זמן ברצף (בלי הפסקות לנשום באמצע) אופציה 2: אפשר להחליף למשחק יותר פעיל כמו קרחונים (שעומדים על הכיסאות ולאט לאט מוציאים וצריך לא ליפול) - נציג לחניכים ציור של פלאפון. נשאל אותם האם הציור בסדר? מה יש בו? איך הייתם משפרים ומשנים אותו? הרבה פעמים אנחנו מסתכלים על המציאות כדבר מובן מאליו, התרגלנו אליה כפי שהיא. אבל אם רגע נעצור ונשאל את עצמנו האם זה המצב האידיאלי שהיינו רוצים- נראה שהרבה פעמים התשובה היא שנרצה יותר ממה שיש עכשיו.

כל חניך מקבל 2 פתקים, על אחד כותב משהו שנתן לו הרגשה טובה לטווח ארוך, על השני משהו שבטווח ארוך הרגיש ממנו החמצה ובאסה. אפשר לעשות 2 סבבים ומי שרוצה ישתף. אפשר לעשוץ 'מירוץ שיכורים'- עומדים כולם בשורה, יד ימין על ברך שמאל ויד שמאל על אוזן ימין. כשהמדריך נותן סימן כולם מתחילים להסתובב במקום במהירות (ובזהירות), כשהמדריך אומר עצור, כולם צריכים לרוץ לעבר הקיר/המדריך ולהגיע כמה שיותר מהר. (העניין זה שיש סחרחורת כבר אחרי ככ הרבה סיבובים. מי שירוץ ישר אחרי הסיבובים, יכול ליפול בדרך או לרוץ בזיגזג. מי שרגע

1. לפני תחילת הפעולה: נשים על הרצפה או נתלה על הקיר ליצן גדול בלי אף (שזה לא יהיה בולט מדי שחסר לו אף), לחילופין אפשר לשים תמונה אחרת שחסר בה חלק קטן כל חניך שמגיע לפעולה מקבל עיגול אדום (אף לליצן), אומרים לו שיש לו משימה חשובה לעשות בפעולה וחשוב שיזכור וישים לב. 2. משחק הזיכרון בעל פה-  נוציא החוצה 3/4 מתנדבים. 1 מהם ישאר איתנו ונספר לו בנוכחות שאר החניכים סיפור מרובה פרטים. נקרא לחניך אחד מאלו שיצאו והחניך שלו סיםרנו את הסיפור יצטרך לספר לו עכשיו את הסיפור עם כמה שיותר פרטים שהוא זוכר. והוא יספר

נשמיע את השיר 'עבדים' של ביני לנדאו, אפשר לחלק את המילים אנחנו חירותיים? אנחנו משעבדים את עצמנו? נפזר על הרצפה מספר מילים, החניכים יחליטו כיצד לחלק את הדברים לקבוצות- מה מהדברים גורם לנו להיות בני חורין ומה גורם לנו להיות בני חורין? לאחר שיחלקו, נדון בדברים. נקודות לדיון מוזכרות בהמשך -חברה -פרסומות (האם אנחנו מקשיבים להם או לעצמנו? אם נתגבר על מה שזה משדר לנו ונצליח לחיות פנים נהיה יותר בני חורין) -מחויבויות שיש לנו -בית ספר (נכפה עלינו. אבל האם אנחנו עבדים לזה? יש פה פן של הכרח אבל אנחנו יכולים

1. הרוח נושבת 2. נפזר מספר כתבות שמראות על האחדות והאהבה בעם ישראל בזמנים מיוחדים. מה גורם לנו להתאחד? למה לא מרגישים ככה תמיד  ביום יום? למה בתקופת בחירות זה לפעמים גרוע מבדרכ? 3. נשחק פים פם פום- 3 חניכים יושבים עם הגב לכולם ותולים על הכיסאות שלהם שלט בלי שהם יודעים מה כתוב עליו -פים/פם/פום. נקריא משפטים כמו של עתידות והחניכים צריכים לומר למי מהיושבים זה הכי מתאים לעשות, במקום לומר את השם של החניך אומרים את השם שתלינו לו על הכיסא. החניכים שנבחרו צריכים להצליח לנחש מי מהם כל אחד מהשמות. 4. נפזר

תולים חוט לפני שהצוות/חבב מגיע -כשמגיעים ,כל אחד צריך לכתוב את החלום/ חזון שלו מה יהיה בסניף/צוות/נוער/חבב ולתלות על החוט.  -לאחר מכן, כל אחד יקבל בלון וינפח אותו, יכתוב עליו חלום אישי שאפשר למדוד את ההצלחה שלו בצורה פיזית -נקריא דברים שצריך לעשות בשביל החלום. מי שלא מוכן לעשות את זה בשביל החלום, צריך לפוצץ את הבלון. -נקריא את הסיפור 'שעון במקרה' -נספח 1 - נסכם: יש דברים שברור לנו שהם לא קורים במקרה. ברור לנו שאם לא נעבוד בשביל החלום שלנו, הוא יתפוצץ לנו, כי אנחנו מפוצצים אותו בעצמנו.  -אפשר לקשר

תסתכל מעבר למה שאתה רואה.. 1. תעתועי ראיה 2. סיפור על אדם שמחכה שיגיע משהו כדי שיהיה שמח, וכך כל פעם יש לו מטרה חדשה לצפות אליה וכשיגיע אליה הוא יהיה שמח.. מתי הוא יהיה במאת שמח? הרי תמיד יהיה עוד שאיפות? 3. נכתוב על דף "תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה ובטוב לבב" (דברים) /"מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד" (ר' נחמן) - נשאל איך יש ציווי על שמחה שזה רגש? זה תלוי כביכול במה שקורה לנו ואיך אפשר לצוות על איך נרגיש? אלא ששמחה זה כנראה עניין של נקודת הסתכלות על הדברים,  לא רק משהו ש"נוחת"

1. נבנה מגדל מכוסות חד פעמיות 2. כל אחד יכתוב 2 מטרות על דף. המדריך יקריא דברים שצריך לעשות (בתיאוריה) בסדר קושי עולה, חניך שלא מוכן לעשות את מה שהקריאו בשביל המטרה שחשוב לו, מוריד אותה מאצלו. (חלום דורש עמל, הקרבה, ויתורים אחרים. ככל שחשוב לי- אשקיע יותר)   *נספח 1 3. נשחק חוקיות, כאשר הסבב האחרון נקבע את החוקיות כך שלא משנה מה אומרים אלא הדרך שבה אומרים (לדוגמא עם חיוך או בצורה מסויימת) (הדרך מהותית, לא רק התוצאה) 4. נציג סיטואציה לחניכים ונדון ביחד מה היו מעדיפים מבין שתי האופציות כאשר אחת היא

1. משחק רצף- עושים מעגל ושמים את הידיים על הרצפה, כשבין הידיים של כל אחד יש יד אחת של מי שמימינו ויד של מי שמשמאלו. הראשון מתחיל לדפוק פעם אחת על הרצפה ומי שמימינו ממשיך אחריו- יכול לבחור האם לדפוק פעם אחת- להמשיך את הסבב כרגיל- או פעמיים- שינוי כיוון לסבב הדפיקות. מי שמתבלבל ודופק לא בתורו או אחרי הרבה זמן- פסול ומוציא את היד שלו מהמעגל. 2. נקרא ביחד סיפור על 'סתם יוסי', כשיש בדף המודפס הוראות כיצד לקרוא ( סימן מסויים מראה למחוא כף, סימן אחר לרקוע ברגל).    -מצורף כקובץ נשאל לאחר הסיפור- האם הבנתם

1. נקרא את המשפט- "מי ששונא את הגאוה באמת, כל מחשבותיו שכולות על לבו הן דברי תורה" (מידות הראיה,גאוה) ננסה להבין מדוע זה כך? למה מי ששונא את הגאוה עיסוקו בתורה?  נקודות שיכולות לעלות: מוכן לקבל, בעל ענוה, יודע שהוא לא במרכז. זאת לעומת גאוותן ששם את רצונו במרכז ולא את רצון ה' ומרגיש שלם כפי שהוא. ענו מכיר בקטנותו מול ה' ורוצה להידבק בו. 2. משחק- לדרוך על מספרים מ1 עד 21 שמפוזרים על הרצפה מבלי ששניים יבואו לדרוך ביחד, אם יותר מאחד דורך על אותו מספר מתחילים מההתחלה, אסור לתאם ולדבר ביניהם

הפעולה היתה בעקבות גל פיגועים, אפשר לשנות את החלק הזה של הפעולה לדברים שיהיו בע"ה יותר רלוונטיים ומשמחים אקטואליים - כל חניך יקבל 2 פתקים בצבעים שונים, כשצבע אחד יוגדר כ'טוב' והשני כ'לא טוב'. נאמר כל פעם נושא אחר שקשור למדינה והתנהלותה, כל חניך יצטרך להרים את הפתק שלדעתו תואם להתנהלות המדינה בנושא זה. דוגמא לנושאים: מערכת החינוך, בטחון, עזרה לזקוקים, אהבה בין אדם לחברו, אחדות, איכות הסביבה, ערכיות, קשר לארץ, מצב כלכלי של האזרחים, ספורט, קבלת השונה, רפואה - פיזרנו ראשי כתבות מפיגועים שהיו בתקופה

-עתידות -נחלק את החניכים לקבוצות, כשכל קבוצה מקבל סיטואציה או שתיים. דיון בקבוצות על הסיטואציות- מה יגרום לי לוותר? מה יגרום לי להתאמץ יותר? קושי מוביל לוויתור או ליותר מאמץ? מתי נכון להספיק לנסות? -נספח 1 -סיפור הכינור  דיון: מה חושבים על הסיפור? איפה זה פוגש אותנו בחיים? לחבר לסיטואציות שהיו בקבוצות -משחק 'פיופיו'  -  נסכם את הדיון לאחר המשחק: כשהמטרה ככ חשובה לי, אנסה גם כשנראה שכבר אין סיכוי. כמו שבמשחק אם חשוב לי לנצח, אז אשקיע ואשתדל להמשיך גם כשקשה ונגמר לי האוויר. אם המטרה לא באמת חשובה לי,

1. תוך 20 שניות להסתדר לפי : תאריך יומולדת, גובה, מס' בית, מידת נעליים..  (כשיש משהו שחשוב לנו לעשות בזמן מסויים, נעשה אותו בזריזות) 2. נציג דף/ פלקט עם המון מילים כתובות עליו בגדלים וכיוונים שונים, ניתן לחניכים דקה להסתכל על המילים ולנסות לזכור כמה שיותר. בתום הדקה כל אחד יכתוב על דף את מה שזוכר ונראה מי הצליח הכי הרבה (השתדלות לעשות מקסימום במסגרת הזמן שיש) נחשוב- מה גורם לנו לעשות דברים בזריזות? מה מונע את זה מאיתנו? 3. נקריא את הקטע של הרב איל ורד "רק שלא תישן". נפתח דיון- האם ייתכן