דרך מול תוצאה סופית- מה חשוב יותר?

מהלך הפעולה:
שלב א:
נציג בפני החניכים סיפור העוסק בסיטואציה מסויימת. נספר על משפחה עם שני ילדים. אחד הילדים תמיד היה עובד קשה ומגיע להצלחות על ידי עמל כפיו. לעומתו השני היה עצלן ותמיד היה מנצל את ההורים.
למרות ההבדלים הללו הילד העצלן היה מצליח יותר. הוא היה חכם ולכן לא היה מתקשה בלימודים. לעומת הילד שהיה עובד קשה אך לא תמיד היה מצליח.
שניהם סיימו תעודת בגרות, אך היה ברור שהילד העצלן עלה על הצלחותיו של השני והשיג אותו.

נפנה לחניכים: במי לדעתכם ההורים יותר גאים?
ננסה לפתח דיון קצר. סביר להניח שהם יגידו שההורים יותר גאים בילד שתמיד היה עובד קשה.
(כרגע לא נערוך סיכום ונמשיך הלאה).

שלב ב:
בעקבות דברי החניכים בשלב הראשון נשאל את החניכים את השאלה הבאה: מה יותר חשוב? הדרך שאנחנו נעשה כדי להגיע לתוצאה מסויימת או התוצאה עצמה?
ננסה לעורר דיון סביב הנושא.

לאחר הדיון נבהיר את המסר: פעמים רבות בחיים, אדם עובד קשה ורוצה להצליח אבל הוא נכשל. (אפשר לתת להם דמויות כמו טסט, מבחן, פסיכומטרי...). אסור להתייאש ולהרים ידיים. מישהו שמבין את החשיבות של הדרך שאדם עובר עד שהוא מגיע לתוצאה הרצויה, תמיד ימשיך להילחם. הוא לא ייתן לבאסה של הכישלון לזרוק אותו לריצפה. אדם צריך להסתכל לא רק על התוצאה הסופית אלא כל כל הדרך שהוא עבר. הוא צריך לדעת להעריך את העמל שהוא עובר עד הסוף. אדם שבאמת יצליח להסתכל על הדרך בצורה נכונה, גם אם הוא יכשל מתישהו הוא יודע לקום ולהמשיך להלחם למען המטרה שלו. (מומלץ להביא דוגמאות הקרובות. לליבם של החניכים כדי לחבר אותם למסר).
אין שום ייאוש בעולם כלל!!